קבליס-קורנהנדלר, טליה

בת לאה ומיכאל קבליס. נולדה ביום כ"ד בתמוז תשכ"ג (16.7.1963) במושב צור משה, שם גדלה והתחנכה. טליה למדה בבית-הספר היסודי "בכר רוסו" במושב ובבית-הספר התיכון "רופין". בסוף חודש נובמבר 1981 התגייסה טליה לצה"ל ושירתה כמוכ"מת בחיל הקשר. בזכות סיועה למערכת הצבאית בעת מלחמת לבנון הוענק לה "אות שלום הגליל". בשנת 1983 השתחררה טליה משירות סדיר. היא רכשה השכלה אקדמית באוניברסיטת בר אילן ובשנת 1992 סיימה את לימודי התואר השני בפסיכולוגיה קלינית של הילד, במשפחה ובמסגרות חינוכיות. טליה עבדה כשנתיים במדור מבדקי קצונה בבסיס קליטה ומיון, כאזרחית עובדת צה"ל. מעסיקיה, שהתרשמו ממקצועיותה ומתפקודה, המליצו לה בחום להתגייס לשירות קבע ולהמשיך לשרת במקום כקצינה מן השורה. טליה נענתה בחיוב ובחורף של שנת 1992 התגייסה לשירות קבע. היא עברה קורס קצינות והמשיכה למלא את תפקידה במדור מבדקי קצונה בבסיס קליטה ומיון. לאחר תקופת התמחות, שימשה כקצינת בריאות הנפש וכפסיכולוגית קלינית במחלקה לבריאות הנפש בצה"ל. טליה התמסרה לתפקיד ולמטופליה, השקיעה בהם מזמנה ושאפה תמיד לשלמות הביצוע. היא בלטה ביחסי אנוש מעולים ובחוש ביקורת מפותח. מפקדיה סברו שהיא מהווה פוטנציאל מעולה לעתיד המחלקה והעריכו את קצב התפתחותה המקצועי כמהיר ביותר. לאור הצטיינותה, מונתה לראש מדור מבדקי קצונה ושימשה בתפקיד זה עד יומה האחרון. ביום י"ז באב תשנ"ו (2.8.1996) נפטרה טליה במהלך שירותה הצבאי לאחר לידת בנה הבכור. בת שלושים ושלוש היתה במותה. הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין בצור משה. הותירה בעל – אורי, בן – טל, הורים ושני אחים – אהרון וצחי. לאחר מותה הועלתה טליה לדרגת רב-סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "טליה תוארה על ידי מפקדיה כקצינה מקצועית ומסורה, שגילתה רגישות לצורכי הפרט, היתה נכונה לעזור ולסייע לסובבים אותה בכל עת והקרינה ביטחון ורוגע לסביבתה. טליה היתה אהודה ומקובלת בקרב מפקדיה ופקודיה כאחד". מפקד היחידה בה שירתה טליה כתב למשפחתה: "בתפקידה, פיקדה טלי על קצינים, אזרחים עובדי צה"ל וחיילים, התבלטה בחוכמה, במקצועיות וביכולת אישית גבוהה. בנוסף, השקיעה את מרצה וכוחה בטיפול אישי בכל אחד ואחד. טלי הובילה את צוות הפסיכולוגים והמאבחנות במדורה להישגים שקידמו את הנושאים הקשורים למערכת המיון לקצונה בצה"ל. טלי היתה אהובה על כל הסובבים אותה, הקרינה שלוות נפש, רוגע וחוזק פנימי, היתה קשורה ורגישה לסובבים אותה, הן כפסיכולוגית והן כאדם. השפעתה הגיעה וניכרה במערכות נרחבות הרבה מעבר לתחומי היחידה."