בן סבחה ופרחאן. נולד ב-15.12.1988 ביישוב הבלתי מוכר אל-פורעה, בין באר-שבע לערד. בן למשפחה מרובת ילדים. קאיד למד בבית הספר היסודי ביישוב שלו, ואחר כך נשלח להשלים את לימודיו התיכוניים בבית הספר "עמל" שבמחנה "נתן" בבאר-שבע. באחד הימים, כאשר ביקר קאיד את אביו במקום עבודתו בשדה התעופה "נבטים", הוא התחשמל ונפגע קשות. קאיד אושפז בבית החולים למשך שישה חודשים, חלקם במחלקה לטיפול נמרץ. כתוצאה מהפגיעה נקטעו שתי כפות רגליו. למרות זאת, הוא התאושש, החלים, המשיך את הלימודים וסיים את התיכון בהצלחה. קאיד רצה מאוד לשרת בצה"ל ולתרום את חלקו כאזרח מן השורה במדינת ישראל, אך השלטונות דחו את גיוסו בשל נכותו שנגרמה בעקבות ההתחשמלות. קאיד לא נואש, והמשיך לפנות שוב ושוב ללשכת הגיוס בבקשה לגייסו. באותה תקופה הוא עבד במפעל לסבון בערד. בכסף שחסך למד קאיד נהיגה על משאית וקיבל רישיון. בדצמבר 2007 אושר סוף-סוף חיולו של קאיד, והוא גויס לחיל הלוגיסטיקה. בינואר 2008 הוא הוצב בגדוד ההובלה בקסטינה. לאחר שהוסמך לכך במרס 2008, שירת קאיד כנהג משא כבד; בתחילת דצמבר 2009 עבר לשרת בפלוגת הנהגים הוותיקים כנהג "ספארון" (רכב משוריין להובלת לוחמים); ובמארס 2010, בסיומו של קורס נהיגה מסוג גורר-תומך, שובץ קאיד כנהג מכלית מים בגזרת עין יהב. בחודש יולי 2009 התחתן קאיד עם בחירת לבו רולה, בת לשבט סואעד מהגליל. עת הרתה רעיתו, אמר קאיד לאביו שהוא היה רוצה שיוולד לו בן, כדי לקרוא לו פרחאן, על שמו. אולם לאחר כשלושה חודשי הריון התרחשה הפלה, וקאיד התאכזב עד מאוד. קאיד היה אהוב על כל בני השבט. אביו פרחאן מספר שבנו תמיד שאל והתעניין במה הוא יכול לעזור, ומה הוא יכול לעשות למען הוריו, כדי לשמחם ולגרום להם נחת. לקאיד הייתה סוסה אצילית בשם אל-ג'לפה, שאותה אהב מאוד. בחופשות הוא נהג לטייל רכוב על סוסתו במרחבי הנגב באזור מגוריו. בליל שבת ה-8.5.2010 נסע קאיד עם חברים לבילוי בים המלח. בחצות, בדרכם חזרה הביתה, בכביש 31 שבין ערד לים המלח, אירעה תאונת דרכים קטלנית. קאיד, שהיה בחור אחראי מאוד והכיר את הסכנות שבתאונות הדרכים, אחז בהגה. מסיבה כלשהי הוא יצא לעקיפה בדרך עם פס הפרדה רצוף, והתנגש באוטובוס. התאונה גבתה את חייהם של קאיד ושל בן דודו אחמד קבועה. סמל קאיד קבועה נפל בעת שירותו ב-8.5.2010. בן עשרים ואחת וחצי בנפלו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בכסייפה. הותיר אחריו הורים – סבחה ופרחאן, אישה – רולה, ועשרים וארבעה אחים ואחיות – זיאד, יסמין, פארס, אחלם, אחלאס, מוחמד, ואהל, מנאר, עיד, ועאד, יוסף, אמל, סולימאן, ראד, עבדאללה, ראנה, עדנאן ואמיר. במכתב התנחומים שנשלח להוריו של קאיד, כותב מפקד היחידה: "קאיד היווה דוגמה לחיקוי בקרב חיילי הגדוד בכלל וחיילי המגזר הבדואי בפרט, תוך שהוא מפגין מוסר עבודה גבוה, מסירות ואחריות בביצוע תפקידו. קאיד בלט בשקט הנפשי, בסבלנות ובסובלנות שאפיינו אותו, וגילה נכונות לבצע על הצד הטוב ביותר כל משימה שהוטלה עליו. קאיד היה מהטובים שבין חיילינו, ומותו הותיר חלל גדול בקרבנו".
