קבועה, מחמד

בן בחתה ועיד. נולד ביום 15.11.1980 בבית-החולים "סורוקה" בבאר שבע. בן בכור מבין עשרה אחים. התגורר כל חייו באוהל בתוך שטח מרעה, בשבט אבו-רביע ליד ערד. מחמד למד בבית-הספר היסודי "אפורעה" שהיה ממוקם במרכז השבט. הוא סיים 6 שנות לימוד ובשל בעיות בירוקרטיה לא המשיך בלימודיו. מחמד עזר בעבודות הבית, בגידול החיות וביציאה למרעה. נער ספורטיבי היה, אהב לשחות ולשחק כדורגל וכדורעף. באפריל 2001 ביקש מחמד ללכת בעקבות אביו ששירת בצבא והתנדב לצה"ל, מלא מוטיבציה לתרום למדינה ככל יכולתו. הוא רצה להתגייס לגדוד הבדואים, אולם הוצב לשרת כגשש בחטיבה המרחבית "יהודה" שבאזור חברון, שם הספיק לשרת כשישה חודשים. מחמד היה נבון מאוד ולמרות שסיים רק 6 שנות לימוד ידע קרוא וכתוב גם בעברית. הוא שאף ללמוד אנגלית ספרותית לעומקה. בגיל צעיר הבין כי לכסף אין משמעות ולכן אין לסמוך עליו. הוא נהג להתווכח על הנושא עם אחיו כדי שיבינו זאת גם הם. מחמד, למרות עצת אביו, רצה להקים משפחה רק לאחר סיום שירותו הצבאי. לא היו לו אויבים, הוא היה חבר של כולם וכולם אהבו אותו, במשפחה, בסביבה ובצבא. תמיד התייחס אל כולם כאל שווים ולא האמין במעמדות. נהג לעזור ולדאוג לסביבתו. מחמד נפל בעת שירותו ביום 16.10.2001 והוא בן עשרים-ואחת. הוא נטמן בחלקה הצבאית בבית-העלמין בכסייפה. הותיר אחריו הורים ותשעה אחים ואחיות: מוחמד, חליל, חסיין, עבדאללה, בכר, זהיד, אמירה, וואהד והנדה. אל"ם דרור, מפקד היחידה, כותב: "מחמד שירת במשך כחודש וחצי כגשש ביחידתי, חטיבה מרחבית "יהודה", הממוקמת באזור חברון. תפקיד זה דורש להימצא במרכז ההתרחשויות ובמוקדי האירועים בתקופה קשה זו. במסגרת שירותו הקצר, הספיק מחמד להשתתף באירועי ירי ומטענים, תוך הפגנת מסירות רבה, אומץ לב וחריצות. מחמד היה בעל מוטיבציה גבוהה והפגין נוכחות חיובית. מחמד היה אהוד על חבריו ומפקדיו, והם העריכו אותו מאוד".