קארו, יצחק (איציק)

בן רוזה ויוסף, נולד ביום כ"ב בסיוון תשכ"ב (24.6.1962) באשקלון. יצחק היה בן בכור במשפחתו. אביו, איש משטרה ותיק בעירו, חינך את בנו לאהבת הארץ ולמודעות לביטחון המדינה. יצחק למד בבית-הספר היסודי ובחטיבת-הביניים ב"בית-יחזקאל". לאחר מכן, הוא השלים ארבע שנות לימוד בבית-הספר המקצועי "אורט" באשקלון, במגמת מכניקה. באוקטובר 1980 התגייס יצחק לצה"ל, ושירת בחיל-הרגלים. הוא עמד על דעתו לשרת ביחידה קרבית. יצחק עבר אימוני טירונות, ואת המסלול המפרך באימוני חטיבת גולני. כשפרצה מלחמת שלום הגליל, הוא היה עם הכוח שפרץ ללבנון והתקדם עם יחידתו עד מבואות ביירות. באחד הקרבות, נותק יצחק מיחידתו, ובמשך ארבעה ימים נחשב לנעדר. ביום ט"ז בתמוז תשמ"ב (6.7.1982), בהיותו בנגמ"ש ליד נמל התעופה של ביירות, פגע פגז בנגמ"ש וארבעה חיילים נספו. ביניהם היה יצחק. בן 20 שנים הוא היה בנופלו. יצחק נהרג שבועיים אחרי שבני משפחתו חגגו את יום הולדתו ה-20. אחרי שנפל, הוא הועלה לדרגת רב"ט. יצחק הובא למנוחות בבית-הקברות הצבאי באשקלון. הוא הניח אחריו הורים, אח ואחות. שר הביטחון אריאל שרון כתב עליו במכתב תנחומים למשפחתו: "רב-טוראי יצחק קארו נתן את חייו למען מולדתו. הוא שירת בחיל-הרגלים. בלט כבעל רצון חזק והשתדל תמיד להשיג את שנראה לו כנכון וכצודק ביותר. לא ויתר על מקומו בפלוגה כחייל מן השורה ביחידה קרבית". מפקד יחידתו כתב עליו למשפחתו: "יצחק היה בחור רגיש מאוד, בלט ברצונו החזק, היה חביב ושמר על קשרים קרובים עם חבריו"