קאקיאשוילי, איסאק (יצחק)

בן לובה וראובן. נולד ביום כ"ב בשבט תשל"ב (7.2.1972) בגרוזיה. משפחתו עלתה ארצה כאשר יצחק היה תינוק בן שלושה חודשים, והתיישבה בעיר אשדוד, שם גדל והתחנך. הוא למד בבית-הספר היסודי 'חזון-יעקב' והמשיך בחטיבת-הביניים והתיכון בבית-הספר מקיף ד' באשדוד, שם סיים את לימודיו. בחור יפה תואר, אהוב על כולם, מוקף חברים רבים. מוכשר מאוד. הוא הרבה לצייר ולשרטט רישומים שונים, בעיקר של דמויות מפורסמות. הוא המציא קריקטורות, חיבר שירים ואהב לצלם נופים ודמויות מהחיים. איציק אהב פעילות גופנית. אהבתו לים היתה רבה והוא בילה רבות משעותיו הפנויות על חוף הים. בזמנו הפנוי בערבים עבד כמלצר באולמי שמחות וחסך כסף על-מנת להגשים חלום גדול, לקנות מכונית ולטייל ברחבי העולם. הוא הצטיין בחביבות שהקרין לכל עבר, אהב לעזור לכל מי שביקש והיה מסור מאוד למשפחתו. באמצע נובמבר 1990 גויס יצחק לצה"ל. הוא עבר את מסלול הטירונות, שובץ לחיל-התחזוקה וסופח לבית-הספר לצניחה לעבודות שירות כאחראי מטבח. ביום א' באייר תשנ"ב (3.5.1992) נפל יצחק בעת מילוי תפקידו. במהלך נסיעה ברכב צבאי ירד הרכב לשוליים השמאליים, הנהג איבד את השליטה ובניסיון לחזור לדרך עפר התהפך הרכב וכתוצאה מכך נהרג יצחק. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי באשדוד. השאיר אחריו הורים, שתי אחיות – חוה ומרים ואח – מרדכי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "… איציק שירת כשנה בביה"ס לצניחה, והיה מוכר כחייל שקט וממושמע. בשם מפקדי ביה"ס לצניחה וחייליו ברצוני להביע את תנחומינו הכנים…" מחנך כיתות יא"-י"ב בבית-הספר המקיף ד' באשדוד כתב: "יכולתו של איציק לתרום, השקט הנפשי וידי הפלא, במיוחד בנושא הגרפי הדמיון פרח והכשרון בא לידי ביטוי עמוק. בעיקר בטיולים ובימי שדה וכל מיני פעילויות שונות. הכול בטוב טעם." הוריו תרמו לזכרו ספרייה תורנית לבית-הכנסת בעיר אשדוד.