קאן, גלעד

בן ענת ושלמה. נולד ביום ט"ו באדר תש"ם (3.3.1980) בראשון-לציון. ילד שני להוריו – אח ליעל, נכד לעמליה ודב קרן וליהודה קאן. גלעד נולד בבית-החולים "אסף הרופא" וגדל בראשון לציון, בשכונה המערבית "קריית ראשון". ילד תוסס, סקרן, חוקר את העולם שסביבו ונוהג לפרק את צעצועיו על מנת ללמוד ממה הם מורכבים. מילדות הורגש שלגלעד עולם פנימי עשיר; הוא ניחן ביכולת לשבת לבד ובריכוז במשך שעות ולהעסיק עצמו בבנייה ובהרכבה. הוא הרבה לקרוא ספרים, להאזין למוזיקה ולכתוב מנגינות בעזרת המחשב. גלעד למד בבית-הספר היסודי "רננים" וסיים את לימודיו בבית-הספר התיכון "טומשין" בראשון-לציון. הוא גדל והתפתח והיה לנער נאה ומרשים, שופע חוש הומור ושובבות. בגיל שש-עשרה קיבל את כלבו האהוב "סנופ" וזה הפך לאחד מחבריו הטובים. כחובב טבע וטיולים מושבע הרבה גלעד לשוטט בטבע עם כלבו, אך יותר מכול אהב את הים. בימים של מזג אוויר סגרירי וכשהים היה גלי וגועש נהג לצאת לגלוש, מתעלם מהקור ומהרוח, מתמסר להרפתקה ומתמכר לתחושת החופש. במחצית חודש אוקטובר 1998 התגייס גלעד לצה"ל. הוא סיים טירונות כללית ולאחר תקופה קצרה שבה חש כי אינו ממצה את יכולותיו האמיתיות, עבר מיון נוסף. בריאיון שנערך לו נשאל על כלבו ועד מהרה נמצא כמתאים לכלבנות. הוא נשלח לקורס כלבנים בחיל האוויר וכבר בתחילתו נראה שהנה, סוף-סוף מצא עניין גדול בלימודים. בראשית קורס הכלבנות קיבל גלעד את כלבו "גריזלי" ונקשר אליו מיד. הוא דאג לאמן את "גריזלי" הרבה מעבר לשעות הלימוד והוביל אותו להישגים מרשימים, עד ש"גריזלי" הפך לכלב המופיע באירועי בסיס חיל האוויר "תל נוף", שם הוצב גלעד בסיום הקורס. ניכר בו כי הוא מאושר מהתפקיד שחייב אותו להימצא עם הכלבים במשך שעות כה רבות ולדאוג לכל מחסורם. גלעד מעולם לא ידע פחד. באלבום לזכר חבר שנהרג כתב ש"הרפתקנות הנה שיא הרגשנות"; הוא אהב מאוד להרגיש את הסכנה הקרבה ולא נרתע מקפיצות "בנג'י" מסעירות או מנסיעה ברכבת הרים דוהרת. בחודש יוני 2000 יצא לטיולו האחרון לנחל הג'ילבון שברמת הגולן עם חברתו הכלבנית שירי ועם כלביהם "מגי" ו"גריזלי", ובמקום זה קיפד את חייו. גלעד נפל בעת שירותו ביום כ' בסיוון תש"ס (23.6.2000) והוא בן עשרים. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין הצבאי בראשון-לציון. הותיר הורים ואחות. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סמל. סגן אלוף ארז, מפקד היחידה שבה שירת גלעד, כתב למשפחתו: "גלעד שירת ככלבן בגף הגנה קרקעית בטייסת תעופה בבסיס חיל האוויר "תל נוף". אהבתו המוחלטת של גלעד לכלבים התבטאה במסירות, בחריצות ובאכפתיות שבהן ביצע את תפקידו. למרות פזיזותו אשר לעתים הכשילה אותו, היו לגלעד החן והיכולת לרכוש את אמון מפקדיו באמיתות כוונותיו ונכונותו להשקיע". משפחתו של גלעד הקימה בגן הילדים שבשכונה ספרייה על שמו ותרמה לה ספרים רבים וכן הקימה פינת זיכרון. לאור אהבתו הגדולה לטבע, הוציאה המשפחה בשיתוף "החברה להגנת הטבע" פנקס ניהול סיכונים של פעילויות החברה להגנת הטבע, פנקס הנמצא ברשותו של כל מדריך בחברה.