fbpx
קאמיל-הכהן, יששכר (“בובי”)

קאמיל-הכהן, יששכר (“בובי”)


בן משה. נולד בשנת תרע"ב (1912) להורים חרדים ואמידים בצ'רנוביץ שברומניה. בעיר הולדתו קיבל חינוך עברי מסורתי אחר כך נשלח לווינה, סיים לימודיו בה בגימנסיה ואחרי כן המשיך ללמוד באוניברסיטה. כשחזר לבית הוריו ברומניה כבר בשלו בו אידיאלים ציוניים וסוציאליסטיים ובשנת 1933 הצטרף לקיבוץ הכשרה של "הפועל המזרחי". בשנת 1934 עלה לארץ-ישראל. הוריו היו נכונים לממן את המשך לימודיו אך הוא העדיף לעבוד בחקלאות ובבניין, למד את מקצוע השרברבות ועסק בו במשך שנה ומחצה. בתחילת מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט התגייס למשטרה, סיים בהצטיינות את בית הספר לשוטרים ובחר לשרת בעיר העתיקה בירושלים. במשך שירותו צבר אותות הצטיינות, סיים קורס מכונאי-אלחוט ולפי דרישת הממונים עליו עבר לנהל תחנת אלחוט בבאר-שבע, שבה היה שוטר יהודי יחיד. במכתבו לחבר כתב אז כי הוא מתגעגע מאוד לישוב עברי ומחכה בכיליון נפש לשובו לירושלים. ביום י' באלול תרצ"ח (6.9.1938), נסע באוטובוס ערבי לבאר-שבע. בנסיעתו נורה ונדקר על ידי נוסע ערבי שגם שדד את נשקו. במצב אנוש נלקח לבית החולים ושם מת מפצעיו. הוא הובא למנוחות בבית העלמין שבהר הזיתים. הניח משפחה ברומניה: אם זקנה שהתכוננה לעלות לארץ בעקבות בנה, אב ואחיות. בעיתונים "דבר", "הבקר", ו"הארץ" התפרסמו רשימות לזכרו

כובד על ידי

דילוג לתוכן