קאופמן, אהרן (“געתון”)

בן יוסף ומרים. נולד ביום י"ח באייר תרפ"ד (22.5.1924) בוינה, בירת-אוסטריה. גמר ארבע שנות-לימוד בבית-ספר תיכון בוינה, וגילה נטיה מיוחדת לציור, למלאכת-יד ולטכניקה. עם סיפוחה של אוסטריה לגרמניה הנאצית, בשנת 1939, עלה לארץ במסגרת "עליית-הנוער" ונמצא בתל-יוסף. לאחר סיום הכשרתו שם נשאר במקום לשנה נוספת ועסק בעבודה האהובה עליו כטרקטוריסט. במשך אותה תקופה השתתף בקורס לדאיה והוא שהתווה את דרך-חייו. תקופה מסויימת חי בקיבוץ געתון והכינוי "געתון" ליווה אותו עד יומו האחרון. השתתף בקורס-דאיה שני של הפלמ"ח אשר אליו הצטרף ללא היסוסים. את הכשרתו כטייס קיבל בנען בתנאי-המחתרת הקשים של המשטר הבריטי. שמו הגיע לאזני השלטונות ובמאסרי "השבת השחורה" נאסר אף הוא וישב ברפיח תקופה ארוכה. אותם כשרונות שגילה עוד בהיותו בבית-הספר סייעו בידו בשטח הטיס וברוב חריצותו ומסירותו עלה בידו להוסיף דעת במקצוע זה אשר חייב לימוד בשטחים מרובים. היה אחד מטייסינו הראשונים עוד לפני קום המדינה. המשיך להתקדם במקצועו מתוך לימודים בארץ ואף יצא לחוץ-לארץ (ללונדון) ולמד שם קורס במיוחד להדרכת טייסים. נחשב לבעל-מקצוע מנוסה ומוכשר. התמסר בלב ונפש לפיתוח הטיס בפלמ"ח ולהרמת קרנו של חיל-האויר בישראל, אשר עם טייסיו הראשונים נמנה. היה בין מקימי בית-הספר לטיסה בארץ. גויס לצה"ל ביוני 1949. הצבא והטיס נתנו לו את האפשרות להגיע למלוא התפתחותו האישית. עשרה ימים לפני שחרורו מהצבא, ביום י"ח בניסן תשט"ו (10.4.1955), נפל בשעת מילוי תפקידו והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. הניח אשה ובן.