צרפתי, ששון
בן סול ויומטוב. נולד ביום י"ט באדר תרצ"ט (10.3.1939) באיסטנבול אשר בטורקיה. בשנת 1949, בהיותו בן תשע, עלה עם משפחתו לארץ. הוא עבר את שלבי הקליטה הקשים במחנות הקליטה שער העלייה, פרדס חנה ובאר יעקב. ההורים התקשו להתאקלם ובסופה של הדרך הם הגיעו למגורי קבע בראשון לציון. ששון התחיל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'רמז' והמשיך אותם בלימודי ערב בתיכון 'חביב'. ביום עבד ועזר לפרנסת המשפחה ובערב למד מקצוע, מכונאות רכב. כמו-כן הצטרף לפעילות במסגרת הנוער העובד. הוא עסק בספורט, בעיקר שחייה ומדי שנה השתתף בצליחת הכנרת. בתחילת אוגוסט 1958 התגייס לצה"ל, עבר את מסלול הטירונות, ויצא לקורס מכונאים. מספר תעודות הוקרה מעידות על כישוריו הרבים של ששון, ותרומתו לייעול וחיסכון במערכת הצבאית בתחומים שונים. לאחר שלוש שנות שירות השתחרר והתחיל את דרכו בחיים האזרחיים. תחילה עבד במוסך ועד-מהרה שמו הלך לפניו. בתקופה זו נשא לאישה את כוכבה והקים בית בישראל. בשירותו במילואים פנה אליו מפקד הגדוד והפציר בו לחזור לשירות קבע. הוא נענה לבקשה וחתם על חזרתו לשירות קבע בצבא. הוא התמסר לעבודתו בצבא, עבודה שהפכה לאהבתו הגדולה. הוא התקדם בתפקידיו וההצלחה האירה לו פנים. בשנים אלו התרחבה משפחתו כאשר נולדו לו שני בנים ובת, יומי, יניב ודינה. הוא עבר השתלמויות מקצועיות בצה"ל והשתתף במלחמת ששת-הימים ובמלחמת יום-הכיפורים. בתקופת שירותו האחרונה התגלתה אצלו מחלה קשה. הוא נלחם בגבורה עד יומו האחרון. ביום ה' באייר תשנ"א (19.4.1991) נפל ששון בעת שירותו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. השאיר אחריו אישה, שני בנים, בת, הורים ושני אחים. ששון נפטר ביום הזיכרון לחללי צה"ל. יום זה מסמל למשפחתו את אהבתו ומסירותו הרבה לצה"ל.
