צרפתי, רפאל (רפי)
רפאל (רפי), בן רוזה ואשר, נולד ביום כ"ג באייר תרצ"ח (24.5.1938) באידרנה שבתורכיה, ועלה ארצה עם משפחתו בשנת תש"ט (1949). את לימודיו היסודיים סיים בבית-הספר "עמי אסף" במושב בורגתא. ילדותו של רפי עברה עליו בזמנים קשים. לאחר עלותם ארצה גרו בני המשפחה באוהלים במעברה, וגם אחרי שעברו למושב בורגתא, הייתה ראשית הדרך קשה. גם שם גרו באוהלים בתנאים קשים. משפחתו של רפי הייתה מהראשונות במושב, ולפיכך היה הקשר שלו עם המושב חזק ביותר. כילד היה רפי תמיד סקרן, עירני ומתעניין בכל דבר, אולם בשל רמת הלימודים הנמוכה בבית-ספרו לא באה סקרנותו על סיפוקה. לכן משסיים את לימודיו היסודיים ניסה להתקבל לפנימייה הימית, אולם נדחה בגלל גילו הצעיר. הוא נאלץ איפוא להישאר במושב והתחיל לעבוד על טרקטור בשטחי הפלחה. מאחר שאהב עבודת כפיים מילדותו, מצא סיפוק רב בעבודת האדמה. הוא אהב גם את הטרקטור, והשקיע הרבה עמל ומסירות בעבודתו. למרות העבודה הקשה לא הזניח את תחביביו האחרים: הוא אהב משחקי כדור, והיה ממייסדי נבחרת הכדורגל של המושב, וכן אהב גם לבלות. תמיד היו לו תכניות והוא השתדל שלא להפסיד דבר משום שסבר כי אדם צריך למצות את כל הטוב שיש בחייו. ברבות הימים הפך לגבר חסון ועליז, שפניו הביעו עליצות וחדווה. הוא היה בריא וחסון, אך בפנימיותו היה עדין נפש ורגשן. תמיד היו לו חברים, והוא ידע להתחבב על כולם. הוא אהב את חבריו, נהג לספר להם על חוויותיו והשתדל לעזור להם בכל דרך שיכול. הוא בלט בחברה ותמיד היה בין מארגני המסיבות והטיולים. מלבד זאת היה רקדן מעולה ובכל חתונה או מסיבה עמד תמיד במרכז השמחה. רפאל גויס לצה"ל בסוף אפריל 1956 והוצב לחיל השריון. לאחר תקופת הכשרה שירת בתפקיד נהג טנק "שרמן". הוא השתתף ב"מבצע סיני", שחל מיד עם גיוסו. בגדוד שלו הלך שמו לפניו, ומפקדים רבו עליו ביניהם. בפלוגתו היה תמיד דמות מרכזית גם בביצוע משימות וגם בשמחות ובמסיבות. הכול הכירו אותו ואהבו אותו, ובעיקר העריכו את מסירותו ואת טיב עבודתו. לאחר סיום שירותו הסדיר הוצב ליחידת מילואים והיה נקרא לתקופות של שירות מילואים פעיל. הוא השתתף גם במלחמת ששת הימים ובמבצעים שונים של צה"ל. הוא אהב את תקופות המילואים במיוחד, משום שמצא בהן הזדמנות להיפגש עם חבריו לשירות, ואף לנוח, שכן עבודתו במשק הייתה קשה ביותר. לאחר ששוחרר מצה"ל חזר רפי למושב בורגתא, והמשיך לעבוד על הטרקטור. בתחילה עבד כעצמאי עם שלושה שותפים בשדות המושב ובסביבה, וכעבור זמן הצליח להקים משק פרטי יחד עם אחיו. ברבות הימים נשא לאישה את מזל, בת המושב, והקים משפחה שגרמה לו אושר רב. הוא הקפיד שעבודתו הקשה לא תפגע בחיי המשפחה, ונהג לבלות שעות ארוכות בחיק משפחתו. בעיקר אהב לצאת עם אשתו ועם ילדיו לטיולים בחיק הטבע ולביקורים במקומות שונים ברחבי הארץ. במלחמת יום-הכיפורים השתתף רפי בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. בקרב שהתחולל ביום ט"ז בתשרי תשל"ד (12.10.1973) לחם רפי בטנק המג"ד באזור תל-סאקי. הטנק נפגע, ובאש שירה חיפה רפי על חבריו הפצועים שקפצו מהטנק – חברים שחייהם ניצלו בזכותו. רפי עצמו נפגע מכדור בראשו ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנתניה. השאיר אחריו אישה ושלושה ילדים – יוסף, אשר ושושנה, הורים, אחים ואחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל. רשימה לזכרו פורסמה בחוברת לזכר הנופלים בעיתון "ידיעות האזור" של עמק חפר.
