צצקיס, יהודה

בנם-יחידם של ראובן ורות. נולד ביום י"ח באייר תשי"ג (2.5.1953) בחיפה. יהודה היה ילד חביב, פעלתני וחבורתי. הוא התחיל ללמוד בבית-הספר היסודי 'כרמל' והתעניין במיוחד בנושאי הטבע. הוא השתתף בקורס ביולוגי וביצע, בין היתר, ניתוח בעכבר. בהיותו בן 12 יצא עם הוריו לטיול בחו"ל. מעל תעלת למנש התרסק מטוסם, אך הם כמעט שלא נפגעו. בטיול זה כתב יהודה יומן עשיר בחויות ובשפה יפה להפליא. בטקס בר-המצוה עמד יהודה על-כך שיקרא את כל הפרשה ולא רק את ההפטרה, אלא גם את הדרשה, שהיתה מתובלת מובאות מן המשנה והתלמוד, הכין בעצמו, לאחר שקיבל הנחיות מאיזה מקורות לשאוב את החומר. יהודה המשיך ללמוד בבית-הספר התיכון-דתי 'יבנה' והיה חבר בתנועת-נוער 'בני- עקיבא'. היו לו ליהודה, תחביבים רבים: עסק בספורט, הרבה לשחות ואף רכש תעודת מציל. כן עסק במלאכת יד ובהרכבת מכשירי-אלקטרוניקה, כגון: מקלטי רדיו וסטיראו. יהודה היה חובב מוסיקה, פרט בגיטרה והאזין למוסיקה מודרנית וקלסית, קרא ספרות יפה ודברי שירה בעיקר יצירות סופרים בני-זמננו. כן מצא עניין בספרי פילוסופיה ודברי-הגות יהודיים. הוא הצטיין במשחק השחמט. הוא ערך טיולים רבים ברחבי-הארץ וכן השתתף השתתפות פעילה בתכנית 'מחפשים את המטמון'. על שולחנו, ליד הטלפון, נערמו הספרים לעשרות ומתוכם ידע לברור במהירות ובבהירות את התשובה הנכונה שתצעיד קדימה את המתמודד אל עבר המטמון. בזמן שבין גמר הלימודים ועד לגיוסו לצה"ל עבד יהודה כפקיד בחברת 'דיזנגוף' ובאותו זמן התחיל ללמוד אלקטרוניקה בהצלחה מרובה. אף כי היה בן יחיד ועל-אף הפגם בעינו הימנית עשה מאמצים רבים להתגייס. יהודה גויס לצה"ל בתחילת אוקטובר 1971. והא סירב לשרת בקרבת הבית והעדיף להשלח לנגב, ושם שירת בתפקידים סודיים ביתר. תוך כדי שירותו החמיר מצב עינו והוא הוכנס לניתוח לבית-החולים תל-השומר. לאחר הניתוח נאלץ לשהות פרק-זמן ממושך בבית באפס-מעשה. הוא קיבל הזמנה לבית-החולים לשם בדיקה ביום ;7.10.1973 וכאשר הגיע ונוכח לדעת כי בית-החולים פונה מחולים רגילים ונעשות בו הכנות לקלוט את פצועי מלחמת יום-הכיפורים, הצליח להגיע אל יחידתו, כולו משתוקק לתרום ככל-יכולתו. מהיחידה הצליח להגיע לסיני והצטרף לבית-החולים שדה ועשה ימים ולילות בפינוי נפגעים תחת מטר אש. לאחר המלחמה חזר ליחידתו והמשיך בעבודתו. ביום י"ז בסיון תשל"ד (7.6.1974) נפל יהודה בעת שירותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי שבחיפה. השאיר אחריו הורים. משפחתו הנציחה את זכרו בהקמת ספרייה תורנית על-שמו בבית-הכנסת 'אבות ובנים' שבחיפה.