צ’פ, ראובן (רומן)

נולד בשנת 1903 במרבורג, יוגוסלביה, למשפחה נוצרית. עד גיל ארבע עשרה למד בבית-ספר יסודי ורכש לעצמו את חיבת מוריו ומחנכיו. אחר-כך יצא לעבודה כדי לפרנס את משפחתו שאביה מת עליה בעוד הנער בן חמש. הוא למד מכונאות ובצד לימודיו ועבודתו גם הרבה לעסוק בספורט והצטיין באתלטיקה כבדה. בשנת 1923 עלה לארץ-ישראל בעקבות אחותו שעלתה שנה לפניו. הוא נתקבל לעבודה בחברת החשמל בתל-אביב כמכונאי וכמסגר וכעבור שנים נתמנה כמשגיח על רשתות המסירה והחלוקה שבמחוז תחנת הכוח בעיר. היה פעיל באגודת "מכבי" והקדיש הרבה מזמנו ללימוד השפה העברית וגם לציור. בשנת 1934 התגייר ונשא לאישה את חנה ונולדה להם בת שקראוה רות. בי"ד באלול תרצ"ח (10.9.1938) יצא בקבוצה של 17 עובדי החברה לתיקון עמודים שרופים בין מסמייה לבאר-טוביה שבדרום הארץ. בדרכם חזרה לתל-אביב, במכונית משא ובטנדר, הותקפו ליד גשר מסמייה באש רובים על-ידי כנופיית פורעים ושבעה נפגעו ונקטלו, ראובן ביניהם. לעדות אחד הנתקפים הספיק ראובן לתפוס עמדה בשדה שליד הדרך ולהתגונן באומץ לב, אבל הוכרע. הוא הובא למנוחות בבית הקברות של נחלת יצחק. הניח אישה ובת. בחוברת זכרון לחללי העבודה והשמירה של עובדי חברת החשמל כתבה עליו אלמנתו חנה בין השאר: "בתוך גוף בריא זה היתה נשמה יתרה, טוב לב, הבנה לחברו, מקצת ביישנות, אהבה לחיים".