בן חנה ואברהם. גולן נולד בחיפה בד' בטבת תש"ל (13.12.1969), בבית חולים "אלישע" על הר הכרמל. שנות ילדותו עברו במושב בית חנניה. "גולן היה ילד סקרן ופעלתן", סיפרו בני המשפחה, "בגיל תשעה חודשים דיבר, ובגיל שנה וחצי זיהה כמעט כל מכונית שחלפה בזמן שנסענו לטיולים ברחבי הארץ. אהב מאוד לשחק בכדורגל, ובגיל שנה קיבל את הכדורגל הראשון ומכונית פדלים ש'חרשה' את השכונה. כנכד ראשון במשפחה היה אהוב ומפונק מאוד, והצליח לקבל כמעט כל מה שביקש מהדודות ומסבא וסבתא". כשהיה בן שלוש עברה המשפחה מבית חנניה לכרכור. גולן הלך לגן הילדים של נעמי ושם התחבר עם עוד ילדים בני גילו, כשהחברים הטובים שלו היו גיא, גלעד והראל, איתם השתובב ועשה כל מיני תעלולים. באותו זמן, ב-1972, נולד אחיו דותן, אותו אהב ולו דאג מאוד. בגיל שש החל גולן את לימודיו בבית הספר הממלכתי בכרכור, שם היה תלמיד טוב. הוא אהב במיוחד שיעורי ספורט, החל ללמוד אגרוף והשתתף בגיל שמונה בקורס שחייה. בתחום זה הצטיין, והחל להתחרות בנבחרת שחייה במשך מספר שנים. מספרים בני המשפחה: "כמשפחה יצאנו להרבה טיולים בכל רחבי הארץ, וגולן ודותן אחיו צעדו בכל השבילים עם קצת קיטורים אך עם הרבה שימחה ועליזות. בשנת 1974 נולד האח הצעיר איילון. האהבה הגדולה של כל בני המשפחה, וגולן ואחיו בפרט, היה הים. כבר מגיל צעיר החל גולן לגלוש, בהדרכתו של אביו אביק, כשאחיו הולכים בעקבותיו. הוא השתתף בתחרות גלישה ברחבי הארץ וגם בחו"ל, והגיע למקומות מכובדים במסגרת נבחרת ישראל". לאחר סיום ביה"ס היסודי עבר גולן לחטיבה הביניים בבי"ס חקלאי פרדס חנה ומשם לבית ספר התיכון אורט בזכרון יעקב, בו סיים את לימודיו במגמת אלקטרוניקה. בנוסף לאהבתו לים עסק גולן בריצה למרחקים ארוכים, תחום בו הצטיין בתיכון, ובירי באקדח אותו רכש ולמד מאביו, שהיה אלוף ישראל מספר שנים במקצוע זה. מגיל צעיר אהב גולן כל דבר שיש לו גלגלים ואפשר להניע אותו. לצערו היה התלמיד הצעיר ביותר בכיתה, כך שאת רישיונו קיבל כמעט בין האחרונים, אך זה לא מנע ממנו לייעץ ולהסביר לכל העולם על כל מכונית, יתרונותיה, חסרונותיה וכו'. בין סיום הלימודים לגיוסו לצבא הדריך גולן בתחום הגלישה במרכז הימי בקיסריה. כשהגיע הזמן להתגייס הלך גולן לגיבושים של הקומנדו והצנחנים, והחליט לעשות שירותו בצנחנים כמא"גיסט וכחובש. הוא שירת בחברון, שכם ולבנון ועבר שירות צבאי קשה של שבועות בבסיס, בלי לחזור הביתה. בשבתות שבהן היה חוזר, היה יוצא לטיולים או לגלוש בים. לאחר שחרורו מהצבא נסע גולן עם חברים לטיול באירופה וחזר מלא התפעלות ורשמים מהמוזיאונים, מהנופים, ובמיוחד מהמכוניות והאופנועים "המשגעים", כדבריו, שראה שם. לאחר הנסיעה החל ללמוד למבחנים פסיכומטריים ולעבוד כמאבטח במרכז קליטה, ולאחר מכן באחד המלונות באזור. בהמשך הוא התקבל לאוניברסיטת חיפה ולמד כלכלה וסטטיסטיקה. נהנה מהלימודים ומהאווירה של הקמפוס האוניברסיטאי. בסוף השנה השנייה ללימודיו החליט גולן לשנות כיוון ולהיות חבלן, ורק אחר כך לסיים את לימודיו באוניברסיטה. הוא התגייס למשטרה, יצא לקורס החבלה והיה מאושר מכל "האקשן", ובמיוחד כשהוצב בחדרה – באזור הבית והסביבה בה גדל והתבגר. אהב במיוחד את הנסיעה בג'יפ החבלה, עליו דיבר רבות בבית. בשנה האחרונה לחייו שכר גולן דירה בבנימינה עם חברתו הדר, שיפץ את הבית ובייחוד טיפח את הגינה והיה מאושר. במשך כל השנים היו לו אופנועים ומכוניות, בהם השקיע את רוב זמנו וכספו: טיפולים, שיפוצים וטיולים. כך עד שרכש סוזוקי R750 משומש, שאצלו נראה כחדש. למרות כל הוויכוחים בבית ובמשפחה גולן לא היה מוכן לשמוע על הפסקת הרכיבה על האופנוע. לבסוף החליט למכור, סיכם עם קונה ובשבת שלפני מסירת האופנוע יצא לטיול. בטיול זה, ביום י"ב בתמוז תשנ"ו (29.9.1996), נהרג סמל ראשון גולן בתאונה בכביש קדרים-עמיעד. בן עשרים ושבע בנפלו. גולן נטמן בבית העלמין בבנימינה. הותיר הורים ושני אחים – דותן ואיילון.
