צפירה, אברהם

בן שושנה ויהודה, שעלו ארצה מתימן. נולד ביום ט' באלול תשי"ג (20.8.1953) בנס ציונה. אח לרבקה, מלכה, אלי ויוסף-חי. אברהם גדל בבית דתי והיה ילד שקט וטוב, חברותי, חייכן ותלמיד טוב. הוא החל את לימודיו בבית-הספר היסודי 'אשכול'. אהבתו הגדולה היתה נתונה לבישול ובסיום לימודיו היסודיים פנה ללימודי טבחות, ועבד כטבח. באוגוסט 1971 גויס אברהם לצה"ל ושירת כטבח בחי"ר. את שירותו עשה במסירות ובאהבה. אברהם הצטרף אל שורות צבא הקבע, ושירת בהן כ-27 שנים, תחילה בסיירת שקד ואחר-כך בחיל-האוויר. בשנת 1973 נשא לאישה את דינה ונולדו לו שני ילדיו איריס ויניב. ביום א' בסיוון תש"ס (4.6.2000) נפטר רס"ב אברהם צפירה ממחלה והוא בן ארבעים- ושבע. אברהם נטמן בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. הותיר אחריו אישה, בן ובת, הורים, וארבעה אחים ואחיות. סא"ל רז, מפקד היחידה, כתב למשפחתו: "אברהם שירת ביחידתי מעל 25 שנים במגוון תפקידים במטבח. העבודה הקשה והשוחקת שביצע לא פגמה, אף לא לרגע, בחיוניותו ובמוטיבציה שהפגין לקדם ולשפר את התחומים שהופקד עליהם. בכך הצליח לסחוף אחריו את כל הנגדים והחיילים אשר שהו במחיצתו. "יושרו האישי ואהבת הזולת שקרנה ממנו הפכו אותו לאב רוחני ויועץ לכל דבר ועניין בקרב אנשי הגף, שאהבו את חיוכו וחפצו בחברתו בכל שעות היום. "אברהם התנדב לכל פעילות מבלי לחשוב על שעות העבודה והמאמצים הכרוכים בכך. הוא היה ראשון לכל משימה שנדרשה וביצע אותה באיכפתיות ובמסירות אין קץ. "בדצמבר 1999 הוזמן אברהם לטקס הענקת תעודת הוקרה על פועלו ביחידה, אך לצערנו, מפאת התדרדרות במצבו הבריאותי לא הצליח להגיע. "טייסת מנהלה, ואני בראשה, ממאנים להאמין כי איבדנו את אברהם לנצח. הכוחות המניעים אותנו קדימה הם הידיעה כי כך אברהם היה רוצה שננהג. נזכור אותו תמיד עם אותו חיוך ואהבת הזולת."