צפוני, דניאל

בן גדליה ואיטקה. נולד ביום כ"ח בטבת תש"ו (1.1.1946) בבית-אלפא. בוגר המוסד החינוכי המשותף "גלבוע". היה בין התלמידים המצטיינים, בעל כוח רצון, התמדה ועקשנות, שהביאו לשפע של יכולת בכל שטחי-חיים, ויחד עם זה לעזרת הזולת הכושל, בין אם עזרה רוחנית ובין אם פיסית. מכיתה י"א עבד בענף-הפרדס. נטה לספורט ואהב את משחקיו; בייחוד נמשך לכדורסל ועד מהרה השתלב בקבוצה המקומית. במשחקים הראה רוח קרבית והתבלט כלוחם. מכיתה ז' השתתף בנבחרות לילדים ולנוער. היה בין מקבלי גביע האליפות ב"הפועל לנערים" א' בשנת 1963 אימן את הקבוצה שזכתה למקום ראשון באליפות "הפועל לנערים" ב' בשנה שלאחריה. בגיל ט"ז הצטרף לנבחרת הכדורסל של בית-אלפא בליגה הלאומית. בנובמבר 1964 גויס לצה"ל. שאיפתו היתה להתנדב לצנחנים כי חיל זה קסם לו. אולם באותה תקופה הורגש צורך בשריונאים והוא התחיל את שירותו בחיל-השריון. כמו בחברה כן נהג בצבא ותכונותיו (כוח רצון רב, התמדה, עזרה לזולת) התבטאו גם בין חבריו-לנשק. היה נתון כולו לטנק ועבר את כל שלבי האימונים: טירונות, מקצועות שונים, קורס למפקדי-טנקים – ולאחרונה סיים קורס-קצינים בהצטיינות. בקורסים התגלה כתלמיד מצוין וכאיש-צוות מעולה, בעל כושר פיקוד. בגדודו הועלה לדרגת סגן מפקד הפלוגה המבצעית היחידה של הגדוד. היה נציג הגדוד בהצגות של הפעלת הטנק והגיע לשיא בהצגת הירי לסגל א'. מספר פעמים היה בגבול הצפוני כמפקד גיזרת תל-דן. עוד הוא משרת שירות-חובה בהתחייבות מוקדמת לשירות-הקבע פרצה מלחמת ששת הימים ועם פרוץ הקרבות נלחם בציר רפיח – אל-עריש. באחד ממוקדי הקרב הקשים – שיך זוויד – נפצע, נחבש בתוך הטנק אבל לא הסכים לפינויו. כאשר פלוגתו הגיעה, אל אל-ג'ירדי נפל בקרב שנערך שם; זה היה ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967). כאשר נפגע הטנק שלו מפגז האויב ובהיות רכבו אחוז-להבות הספיק דניאל לחלץ נפגעים כשכל בגדיו בוערים. הוא אמנם הועבר לעורף אך מצבו היה אנוש – וכך מת מפצעיו. לחימתו ומנהיגותו של דניאל צוינה לשבח וכן הומלץ להעלאה לדרגת סרן. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות בקיבוץ בית-אלפא. בידיעות המועצה האזורית "הגלבוע" לזכר בני האיזור שנפלו הועלה זכרו. הקיבוץ הוציא חוברת לזכרו הנושאת את שמו. בחוברת 53" מהם", בהוצאת הקיבוץ הארצי לזכר חבריו שנפלו במלחמת ששת הימים, הוקדש עמוד לתולדותיו. שמו מוזכר ב"חשופים בצריח" לש' טבת. בליקוט עזבונם של הבנים שנפלו במערכות-ישראל" – "גוילי אש", כרך ד' – הובא מעזבונו. בספר "בנינו" שבהוצאת בית-אלפא הוקדש לו מדור מיוחד.