צלניקר, רונן

בן שולמית ואברהם. נולד ביום י"א בכסלו תשל"ד (6.12.1973) בחיפה. בן יחיד למשפחה בת שלוש בנות. רונן למד בבית-הספר היסודי "צור שלום", בצור שלום, בחטיבת הביניים "כפר גלים" ובבית-הספר התיכון "הכפר הירוק", במסגרת הפנימייה, במגמת מכונאות רכב. רונן עסק הרבה בספורט. השתתף בתחרויות היאבקות, רץ למרחקים ארוכים והתאמן בהרמת משקולות. ילד נעים הליכות וצנוע, שמעולם לא התגאה במעשיו ובהישגיו. הוא שמר על קשר חם ואוהב עם בני משפחתו ועזר בבית ככל יכולתו. רונן ניחן ב"תבונת כפיים" והוציא מתחת ידיו עבודות נפלאות. כשלמד בכפר הירוק, בנה והעמיד תפאורות להצגות, לאירועים חברתיים ולמסיבות. במרץ 1992 גויס רונן לשירות חובה בצה"ל. הוא סיים טירונות ונשלח לקורס מכונאי רכב בבה"ד 20. בסיום הקורס קיבל דרגת רב"ט והוצב לשרת כמכונאי וכנהג במתקן הכליאה במגידו. לאחר תקופה הועלה לדרגת סמל. לדברי חיילים ששירתו עמו, היו לרונן ידידים וחברים רבים. הוא היה בחור שקט, שאהב לעזור ולתמוך, אהב את עבודתו וביצע את תפקידו באופן מקצועי ואחראי. ביום י"ג בתמוז תשנ"ד (22.6.1994) נפל רונן בעת מילוי תפקידו. רונן הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בחיפה. הותיר אחריו הורים ושלוש אחיות – לילך, אורית ומורן. בן עשרים היה רונן בנופלו. במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקד היחידה: "רונן שימש כמכונאי רכב במשך שנתיים וביצע תפקידו תוך גילוי אחריות, מסירות ומקצועיות הראויים לציון. …רונן חי את הווי היחידה, רכש חברים רבים, כאשר חיוכו התמידי מהווה קרן אור, ברגעים קשים. …רונן אהב את הטבע וטיפח חלקת אדמה שוממה לפינת נוי. תהיה זו פינת נוי לזכרו של רונן ואנו נמשיך לשמור עליה ולטפח פינה זו".