צלח, שאול

בן עזט ומרים. נולד ביום י"ב בסיון תשי"א (16.6.1951) בפתח-תקוה. למד בבית-הספר הממלכתי א' בנס-ציונה והמשיך בלימודיו בבית-הספר התיכון, גם הוא בנס-ציונה. היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" וספורטאי מעולה ונלהב בסקציית הכדורגל של נס-ציונה. מחנכת כיתתו ומורתו כתבה כי מראשית צעדיו היה בין התלמידים המצטיינים בכיתה. הוא היה תלמיד מסודר, עמד בכל התחייבויותיו בדיוק וביסודיות ואף פעם לא הסתפק בספרי-הלימוד, כי תמיד שאף להרחיב את ידיעותיו, על-ידי קריאה בספרי-עזר, שהוריו לא חסכו ממנו. תמיד היה שקט וצנוע ולא גבה לבו בציוניו הטובים. מעולם לא עשה עבודה לצאת ידי חובה ותמיד חיפש עוד ועוד, שמא יוכל לדלות משהו נוסף להעמקת ידיעותיו והרחבתן. אל מוריו התייחס בנימוס, בצייתנות וביראת כבוד, ומעולם לא סירב לעשות דבר שנתבקש. תלמידי כיתתו ראו בו יועץ מסור ורע נאמן והמורה-המחנכת ידעה שיש אל מי לפנות בשעת-הצורך, כי הוא ידע לגשר, בכישרון מיוחד, בין המורים ולתלמידים. מורו בבית-הספר התיכון כתב כי שאול היה תלמיד שונה מרוב חבריו בכושר שיפוטו ובאופיו. הוא לא למד מתוך שאיפה לקבל ציון טוב ולעשות רושם כשאר התלמידים. "אינני זוכר את שאול מתגאה בציון, או מתמקח עליו ומערער עליו. עיקר מעייניו היה בעצם ההישג, לאור הביקורת העצמית, המופלאה והמחמירה שלו. מעולם לא ניסה לקנות את לבו של המורה. הוא היה בעל חוש צדק מפותח ותמיד שאף להשיג, בכל מחיר, את הדברים אותם חשב כצודקים". מטבעו היה שקט ונחבא אל הכלים. לעתים היה נוהג בנוקשות ובעקשנות בכל הכרוך במשמעת העצמית שהייתה טבועה בו, אבל בנפשו פנימה היה עדין ורך וטוב-לב. כשגמר בלבו על הדרך בה יבחר, עשה זאת תמיד בדרך מקורית, גם בלימודיו וגם ביחסו לחבריו. לפני גיוסו לצה"ל החליט כי הוא ישרת ביחידה קרבית מובחרת בבוא יום הגיוס. ואמנם בחר בשירות צבאי קשה ומסוכן. בשבוע הראשון של חודש אוגוסט 1970 הוא גויס לצה"ל. לאחר שסיים את הטירונות, נשלח לקורס מפקדי כיתות ולאחר מכן להדרכת דור חדש של חיילים בצה"ל. רב"ט שאול נפל ביום ט"ז בניסן תשל"ב (30.3.1972), במארב בבקעת הירדן בעת מילוי תפקידו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בכפר אהרן. לאחר נפלו, כתב המג"ד שלו במכתב תנחומים להוריו: "הכרתי את בנכם אישית, בתקופה שבה הדריך חיילים צעירים ממנו. הוא התבלט במנהיגותו, בשקט הנפשי שלו ובבטחונו וחייליו נשמעו לו ברצון בהכירם בו כמפקד וכחבר. בשדה הצטיין בתפיסתו ובהגיון של מחשבתו. רציתי להשאירו כקצין ביחידה, לראות בו כמפקד בגדוד". לאחר נפילתו הודיעה סקציית הכדורגל של נס-ציונה למשפחתו כי הם ינציחו את שמו של שאול על-ידי הקמת קבוצת ילדים בכדורגל שתיקרא "שאול".