גיא נולד באביב ביום י"ב באייר תשל"ב (26.4.1972) בנתניה, בנם בכורם של בתיה, ילידת בלגיה ואורן יליד הארץ. כשהיה גיא בן שנתיים, נולד אחיו דורי. גיא מקבל את דורי כאח בוגר, על אף שגם הוא עדיין בגיל הרך, ומכאן מתפתחת מערכת יחסים קרובה וחמה מאוד בין השניים, שהולכת והופכת לעמוקה יותר ככל שהם מתבגרים. ככל בני גילו, עושה גיא בגן רשות וחובה ומתחיל לימודיו בבית-הספר 'איתמר'. כילד שהינו דור שמיני בארץ מצד אביו המשרת כקצין בקבע ובן לאם ממשפחה ניצולת שואה, סופג גיא כבר בילדותו ערכי ישראל ויהדות, בעיקר בטיולים רבים בחבלי הארץ השונים, אשר נערכים בסופי השבוע. לתנועת הצופים, בה פעל שנים אחדות, הצטרף גיא עם חבריו אלעד, גיא וסער. כבר בילדותו התבלט גיא כילד סקרן, המתעניין כמעט בכל תחום. הוא חקר דרש והעמיק ידע והתגלה כבעל אינטליגנציה גבוהה. לצד הידע הרב שלו נחשפו תכונותיו האישיות – רגישות רבה, עדינות, חוש אסתטי מפותח, אהבת הטבע, ההומניסטיקה והמדעים המדויקים, עירנות פוליטית וקשרי חברות אמיצים עם חבריו. כשהיה גיא בן תשע נולדה אחותו הילי. גיא תופס את תפקידו כבכור, מסייע לאמו בגידולה, ותורם לחינוכה ולעיצוב אישיותה. בהיותו בגיל שלוש-עשרה לרגל בר-המצווה יוצא גיא לטיול לאירופה עם הוריו ואחיו דורי. זו לו היציאה השנייה לחו"ל לאחר שכבר בגיל שבע נסע לטיול עם אמו ואחיו לרומניה. כדרכו, הוא מתעניין ונהנה מאוד מכל הנקרה בדרך בגרמניה, הולנד, בלגיה וצרפת. מגלריות האמנות ומהמוזיאונים למדע, מנופי הטבע ומאווירת הרחוב בכרך. בגיל חמש-עשרה שוב טייל בחו"ל לרגל בר-המצווה של אחיו, דורי. הפעם באיטליה ובשוויץ. את לימודיו התיכוניים עשה גיא בבית-הספר 'טשרניחובסקי', שבו למדו גם הוריו, ובכיתות ט' וי' בילה עם דובב, יניב ואייל. עם החלוקה למגמות בחר במגמה הפיסיקלית. כאן הצטרפו לחבורה – קובי, רמי, עודד ורביד. במחנכת, יהודית גוייטין, מצא לא רק מורה טובה למתימטיקה, אלא גם דמות חינוכית וחברה. גיא הצטיין במתימטיקה מבלי שנזקק להשקיע הרבה. את זמנו חילק בין לימודים, חברה, עיסוקים פוליטיים וקריאת ספרות יפה ושירה. בתחביבו, הצילום, הוא מוצא דרך לבטא תמימות, סקרנות ואף פיוטיות. במערכת עיתון בית-הספר פגש את אפרת, שהפכה את מושג החברות למושג טוטאלי, ושאהבתו אליה היתה חסרת פשרות וגבולות. אף שלא ויתר על רגע במחיצתה, הישגיו בבחינות הבגרות היו טובים מאוד וכך גם במבחן הפסיכומטרי בו השיג תוצאות שהעידו על הפוטנציאל האדיר שהיה טמון בו. לפני הגיוס שוב טייל באירופה – אנגליה, וויילס, צרפת וגרמניה, הפעם עם אפרת. הכל מתוכנן לפרטי פרטים – יציאה ראשונה לעצמאות וניסיון למצות את ההנאה עד תום. אפרת התגייסה לצבא וגיא בילה את ימיו על ציר נתניה – ג'וליס, שם עשתה אפרת את הטירונות. לקראת גיוסו ההתלבטויות היו קשות. הוא הצליח במבדקי קורס-טיס ועבר בהצלחה משלב לשלב עד שנפסל מבחינה רפואית. חרף מגבלות הכושר רצה לעשות דברים שדורשים 'ראש גדול', ובחר במסלול המודיעין. מסלול שבו יוכל לתרום מיכולתו, להתקדם ולעסוק בדברים חשובים באמת, כחייל וכקצין. המסלול תובעני אך אינו מרתיע אותו. באמצע נובמבר 1990 גויס גיא לשירות החובה בצה"ל ויצא לטירונות לוחמים בשריון. קשה אבל אפשרי. בשנת 1991, בעת 'מלחמת המפרץ' יצא לקורס מ"כים. גיא נהנה מאוד מהקורס ומסגל המדריכים וכן מחבריו לפלוגה, ערן וגיא. בשבוע השני לקורס התמנה למ"כ שבועי ובשבוע החמישי יצאו לרצועת עזה לתעסוקה מבצעית. ביום כ"ו באדר תשנ"א (11.3.1991), בשעות אחר-הצהריים, בסיור הראשון בציר מחסום ארז – אזור 'המוסכים' – בין בית להייאה לבית חנון, פגע בחיילי הסיור רכב נהוג בידי ערבי עזתי, פגיעה ממנה נפצעו שני חיילים ושניים נהרגו. גיא נהרג במקום. בן שמונה-עשרה ועשרה חודשים היה בנופלו. גיא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בנתניה. מפקד הפלוגה כתב בדברים לזכרו: "במעשיו ביומיום ובעבודתו, הוכיח שמקומו בשורה הראשונה – הן במחלקה והן בפלוגה. הוא התגלה כאחד החיילים המצטיינים. חייל שיודע להוביל ולהנהיג. חייל שהשקיע ורצה ללמוד ולהצליח בקורס. התעניין באימונים ואהב אותם. במהלך הקורס הוכיח גיא בגרות אופיינית לחייל ששאב צבא בבית, הוא ידע להעריך ולכבד את מפקדיו, עשה את המוטל עליו בצורה הטובה ביותר." הותיר אחריו הורים, אח – דורי ואחות – הילי.
