צ’יסמדיה, אלכסנדר (אלכס)

בן אליזבת ואהרון צבי. נולד בשנת תש"ו (1946) ברומניה. בן ארבע היה כשעלה ארצה בשנת 1950 עם משפחתו. הוריו, מראשוני המתיישבים באשקלון, היו מסורתיים והוא החל את חינוכו בבית-הספר היסודי הממלכתי-דתי 'אסף' באשקלון. בתום חמש שנות לימוד עבר לישיבה ביפו, ולמד בה שלוש שנים. אלכס המשיך את לימודיו התיכוניים בישיבת הדרום ברחובות ולאחר שנה עבר לבית-הספר התיכון המקצועי לטקסטיל 'שנקר' ברמת גן, שם השתלם במקצועו כטכנאי טקסטיל, פרט לעברית שלט בשפה ההונגרית. בתחילת אוגוסט 1965 התגייס לצה"ל, עבר אימוני טירונות, ולאחר-מכן קורס פקידות טכנית בחיל החימוש. הוא סיים את הקורס בהצטיינות. מפקדו כתב עליו: "הוא חניך מצטיין, בעל תפיסה טובה מאוד". במהלך שירותו התייתם מאביו והוטלה עליו הדאגה לפרנסת משפחתו. לבקשתו קוצר שירותו הצבאי לשנתיים ובספטמבר 1968 שוחרר משירות החובה, אך המשיך לשרת ביחידתו במילואים, כפקיד גיוס רכב וכוח אדם. הוא גילה כושר ומסירות, היה מעורה ביחידה ותרם רבות להצלחתה. אלכס נטל חלק במלחמות יום-הכיפורים ושלום-הגליל וקיבל אותות מלחמה. הוא נישא ליהודית והשניים בנו ביתם ברחובות. במרוצת השנים נולדו ארבעת ילדיהם, אהרון-צבי, דוד-אריה, יעל וגלעד-אלי. מגיל צעיר עסק אלכסנדר בספורט ובמיוחד בתחום הכדורעף. בשנות השבעים המוקדמות היה מנהל אגף הכדורעף של קבוצת "אליצור" בקרית גת. מאוחר יותר הקים ברחובות שתי קבוצות כדורעף ואף שיחק באחת מהן. אלכסנדר היה גם שופט בתחום הכדורעף וגם שופט בינלאומי לנכים ושפט בכמה תחרויות באירופה. אלכסנדר סיים תואר ראשון במתימטיקה וגיאוגרפיה ועבד כמורה, תחילה באבן שמואל, סמוך לקרית גת, אחר-כך בבית-הספר 'שאולי' ביבנה, בישיבת הדרום ברחובות, כפר אליהו וגבעת וושינגטון, ובשנה האחרונה לחייו הכין תלמידים לבגרות בתיכון 'רון' ברחובות. ביום י"א בכסלו תשמ"ט (20.11.1988) נפל אלכסנדר בעת מילוי תפקידו, בתאונת-דרכים בעת שעשה דרכו אל יחידתו לשירות מילואים. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין האזרחי ברחובות. בן ארבעים-ושתיים היה בנופלו. השאיר אחריו רעיה, שלושה בנים, בת, ואחות – רחל.