צין, אדם

אדם, בן שרה וירחמיאל, מניצולי השואה, נולד ביום כ"ג באייר תש"י (10.5.1950) בקטוביץ שבפולין. בשנת 1957 עלה לארץ ולמד בבית-הספר היסודי "נתיבות" בבאר-שבע ובישיבה התיכונית-מקצועית "קרית נוער" בירושלים. אדם היה תלמיד ברוך כישרונות והחל את לימודיו בבית-הספר היסודי בבאר-שבע זמן קצר מאוד אחרי שהמשפחה עלתה לארץ. אחרי סיום לימודיו עבר לירושלים, שם למד במגמה למכאניקה בישיבה מקצועית. גם שם היה תלמיד חרוץ, אהוב על מוריו ועל חבריו, ירא שמים ושומר מצוות. תמיד מוכן היה לעזור לזולת ולהושיט סעד לנזקק וראה בכך מצווה גדולה. הוא היה צנוע, שתקן ונחבא אל הכלים. אדם גויס לצה"ל בסוף יולי 1969 והוצב לנח"ל, במסגרת גרעין נח"ל תעשייתי. הוא שירת בסיירת הנח"ל, עבר בהצלחה קורס מ"כים וקורס צניחה וכן עבר השתלמות במקצועות הטנק בחיל השריון. חלק מתקופת שירותו עשה עם חבריו במשק בדרום רמת הגולן, וקיבל על עצמו שם את התפקיד האחראי של מא"ז, המופקד על ביטחון המשק וסביבתו. תפקיד זה, כמו תפקידים אחרים, מילא אדם במסירות, בנאמנות ובשקדנות. הוא היה בעל ידע רב בענייני צבא וביטחון והתייחס ברצינות רבה לעבודתו במסגרת הצבא. אחרי שהשתחרר מצה"ל נשא לאישה את חברתו נאוה והזוג הצעיר היה מחלוצי הישוב העירוני "בני-יהודה" ברמת הגולן. אחרי-כן עבר לירושלים ושימש שם מדריך מקצועי במשרד העבודה. אדם היה בן למופת להוריו ובעל מסור לרעייתו. הוא היה חדור הכרה דתית-לאומית, אהב את ארץ-ישראל והיה בין הנאבקים למען הקמת התנחלויות. כל ימיו שאף להקים בית יהודי חם ומסורתי. בנו בכורו נולד כחודש וחצי לפני שנפל. כאשר פרצה מלחמת יום-הכיפורים, קם והתנדב ליחידת חרמ"ש, כיוון שלא קיבל צו קריאה לביתו. יחידת הנגמ"שים שלו לחמה בגזרה המרכזית של תעלת סואץ בסיני. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (21.10.1973) השתתפה יחידתו בקרב על מתחם "חמוטל". חמש פעמים זו אחר זו נשלחו הנגמ"שים לכבוש את המתחם שהוחזק בידי המצרים. הנגמ"ש של אדם נפגע פעמים אחדות באש העזה של המצרים וחוץ מאדם נפצעו או נהרגו כל הלוחמים שהיו בו. אדם החליט לחלץ את חבריו ותוך כדי פעולת החילוץ נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו אישה ובן, הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי והוענק לו ציון לשבח מטעם ראש-המטה הכללי. בכתב הצל"ש נאמר: "ביום 21 באוקטובר 1973, בעת ההתקפה על "חמוטל", נפגע הנגמ"ש שרב"ט אדם צין ז"ל היה בו והחל בוער. לוחמים מספר נפגעו, והנגמ"ש הפך מטרה לריכוז אש האויב. רב"ט אדם צין ז"ל ניסה לכבות את הדלקה בנגמ"ש, על-אף אש האויב שניתכה על המקום. משלא עלה הדבר בידו, החל בפינוי הפצועים וחילוצים מהנגמ"ש הבוער. תוך-כדי פעולתו זו נפגע ונפל. במעשיו אלה גילה רב"ט אדם צין ז"ל אומץ-לב, תושיה ואחוות לוחמים". במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו, כי אדם לחם למופת בקרב הקשה, כשהוא חדור הכרת ערך המשימות שניצבו בפניו. הוריו ומשפחתו של אדם הנציחו את זכרו בהקמת ספרייה על שמו.