צימבל, גדעון

גדעון, בן זהבה וירחמיאל, נולד בערב סוכות תרצ"א (8.10.1930) בתל עדשים. הוא למד בבית-הספר היסודי בתל עדשים ובבית- הספר החקלאי "מקוה ישראל". גדעון היה מהמפקדים הבכירים בצה"ל, שנפלו במלחמת יום- הכיפורים. כל חייו הצטיין כחקלאי וכעובד אדמתו, כקצין וכמפקד מעולה, כבעל משפחה אוהב ומסור, כאיש חברה פעיל בחיי המושב וכאוהב נאמן של הארץ. היו לו תחומי התעניינות רבים, אך בראש מעייניו עמדו תמיד המשפחה והמושב, הצבא והביטחון, היחיד והציבור סביבו. גדעון גויס לצה"ל במחצית פברואר 1950 ושירת בחיל הרגלים ובחיל השריון. בשירות סדיר ובשנים ארוכות של שירות קבע ושירות מילואים עבר גדעון בהצלחה ובכישרון את כל מסלול הדרגות והתפקידים – מטוראי ועד סגן-אלוף – מתותחן בטנק 'סנטוריון' ועד סגן מפקד חטיבה. בדרכו זו עבר קורסים והשתלמויות לרוב ומילא תפקידים של מ"מ, מ"פ שריון וחרמ"ש, מג"ד וסמח"ט. מפקדיו העריכוהו כקצין מצוין, בעל כושר חשיבה וניתוח מעולים. את כל הקורסים סיים בציונים גבוהים וזכה בהוקרת מפקדיו ולהערצת פקודיו, חניכיו וחייליו. בחיי המושב שקד גדעון על פיתוח המשק שלו ושל משפחתו ועל עבודה ציבורית למען הכלל. הוא היה גאה במטע הפירות ובגידולי הפרחים, שגידל לתפארת, אך הקדיש זמן רב לפעילות כסגן ראש המועצה האזורית, הקים מפעלי חינוך, תרבות וספורט, ופעל רבות להקמת האוניברסיטה האזורית ומרכז ספורט גדול. לתל עדשים ולמועצה תרם מרעיונותיו להקמתם ולפיתוחם של מפעלים כלכליים רבים. כל ימי חייו החליף גדעון במהירות ובתדירות רבה את בגדי המושב'ניק במדי צה"ל, לצורך עבודתו הביטחונית, שכללה קורסים, השתלמויות, לימודים והדרכה, שירות בקווים הקדמיים, פיקוד על יחידות קרביות במלחמות ישראל, ואילו בימי רגיעה – אימונים, תרגילים והכנת יחידות ליום פקודה. גדעון היה אדם אופטימי, בעל מזג נוח, אהוב על הבריות ואיש משפחה למופת. מסור היה לביתו, לרעייתו ולארבע בנותיו, נכון תמיד לעזור, להושיט יד ולהטות אוזן קשבת. בשעות הפנאי הרבה לטייל בארץ עם בני המשפחה, והיטיב להכיר את שבילי הארץ. תאב וסקרן היה לדעת, ללמוד ולהבין את תולדותיו של כל יישוב, פרטי נופו של כל מקום, לרבות הצמחייה והחי בו. במלחמת יום-הכיפורים היה גדעון סגן מפקד חטיבת שריון, שלחמה בקרבות הבלימה נגד הסורים ברמת הגולן. במהלך הקרבות נפצע מפקד החטיבה וגדעון נקרא למלא את מקומו. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), נפגע ונהרג בטנק שלו במהלך קרב שריון בשריון נגד הסורים על ציר "יהודיה", באזור צומת כביש הנפט. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בתל-עדשים. השאיר אחריו אישה וארבע בנות. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון, משה דיין, כי גדעון היה קצין חרוץ, קפדן, יעיל וישר, מנהיג וחבר למופת. רשימה על דרכו ועל דמותו של גדעון פורסמה בחוברת בשם "לזכרם", לזכר בני תל עדשים שנפלו במלחמה; כמו כן יצאה לאור חוברת לזכרו בשם "נגדע גדעון".