צייטלין, ירחמיאל (ירח)

בנם-יחידם של בת-שבע ואהרן-אריה, נולד ביום כ"ח באלול תרפ"ט (3.10.1929) בעיר פינסק, פולין ועלה לארץ ערב ראש השנה תר"ץ. כאן סיים את הכיתה השישית בגימנסיה "הרצליה" בתל- אביב והפסיק את לימודיו בהחליטו להתמסר ל"הגנה". הוא התגייס לשורות הפלמ"ח בגבעת ברנר והשתתף בפעולות המרי. כשחלה וניתן לו שחרור סירב לקבלו ועבר לשרת כנוטר ביגור. ב"השבת השחורה" (29.6.1946), שבה נערכו מעצרים וחיפושי נשק, היה בין נוטרי יגור שפוטרו על-ידי ממשלת המנדט בגלל סירובם לשתף פעולה עם הבריטים ונדון להתייצב יום-יום במשטרה במשך שנה. בתקופה זו למד מסגרות והנהלת חשבונות ועשה חיל בלימודיו. בפרוץ מלחמת-העצמאות התגייס שוב לפלמ"ח. למרות הפצרות הוריו, לבל יסתכן, לא שעה לטענותיהם. ירחמיאל השתתף בפעולות רבות והצטיין בהדיפת ההתקפה על קיבוץ מענית. לאחר שסיים בתי-ספר למדריכים ואימונים נוספים מונה למפקד ולחם בגיזרת ירושלים, בחטיבת "הראל". היה הראשון שחדר מהשפלה לירושלים הנצורה. תמיד ראוהו בקו הראשון וראשון פרץ לעמדות האויב. היה מופת לחבריו: עליז, שמח ומשמח. ירחמיאל נהג לומר: "הנני שבע-רצון מן הכל ומקבל כל דבר באהבה". כמפקד מחלקה עמד בראש הפורצים אל העיר העתיקה, שמיהרו להחיש תגבורת לנצורים. לאחר מבצע זה הוטל עליו להדריך ולפקד על הסיירים שבחטיבתו והצטיין גם בתפקיד זה. היה גא באנשיו, וברוח חטיבתו, וגם אנשיו התגאו בו. הוא נפל עת פרץ ראשון לעבר עמדות האויב במחנה הראדאר ביום כ"ג באייר תש"ח (1.6.1948) והוא בן 18 וחצי. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים