צייטלין, יהודה

בן זבונימור (שניאור-זלמן) וורה. נולד ביום כ"ג באדר ב' תש"ח (3.4.1948) בפטוי שביוגוסלביה. משפחתו העלתה אותו לארץ כשהוא בן ששה-עשר חודש. שנה אחת היו במעברת בית-ליד ולאחר-מכן עברו לקרית-ים ג'. שם למד בבית-הספר היסודי "זבולון" ואחר שסיים את לימודיו בו המשיך שנתיים בבית-ספר מקצועי בקרית-חיים. בתקופה שבין הלימודים ליום גיוסו לצה"ל למד ועבד במסגרות מיכנית וכל פרוטה שהיה מרוויח נתן להוריו, אשר להם היה מסור מאוד. במקום עבודתו התחבב מאוד על חבריו ומעבידיו. על אף היותו מסגר דרש בשעת גיוסו בנובמבר 1965 שיציבוהו ליחידה קרבית ושם השקיע את כל מרצו וכוחו כדי למלא את תפקידו על הצד הטוב ביותר. בזמן מלחמת ששת הימים נמצא תמיד בשורות הראשונות והגיע עד לתעלת-סואץ. מעולם לא התגאה במעשיו אך שמעם של מעשי הגבורה שלו הגיע להוריו מפי חבריו ומפקדיו. באחד הימים נהג יהודה בטנק והרגיש כי הטנק אינו פועל כשורה. הוא ירד ממנו כדי לבדקו ולפתע התלקח הטנק והאש אחזה בו. לאחר ארבעה ימי סבל בבית-החולים מת מפצעיו; זה היה ביום י"ד במרחשון תשכ"ח (17.11.1967). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. בשעה ששכב על ערש-דווי דאג רק להוריו ורק עליהם חשב; שאלתו הראשונה היתה אם ניצל הטנק. זכרו הועלה ב"תלמידון" של בית-הספר "זבולון" שבקרית-ים.