ציטרין, שלמה

בן שושנה ויהושע, נולד ביום כ"ז באלול תרפ"ח (12.9.1928) בתל- אביב. מיד לאחר שסיים את חוק לימודיו בבית-הספר היסודי החל לעבוד והוא עודנו נער, כי לא יכול היה לשאת את המצוקה הכלכלית בה היו שרויים בני המשפחה, וגדולה היתה שמחתו כשעלה בידו לעזור להם. בימי מלחמת-העולם השנייה, כשהוכרז על גיוס לבריגדה היהודית, מיהר להתגייס, אך בצבא סירבו לקבלו בגלל גילו הרך והוא ויתר על רצונו משום שידע שמעשהו זה עלול להכביד על מצב הוריו. במוסך בית-החרושת "עסיס" שבו עבד היה ידוע כחבר נאמן וכעובד חרוץ ומוכשר. הוא שאף להקים משפחה, אך משהחמיר המצב בארץ מיהר והתגייס לשורות ה"הגנה", התאמן והכין עצמו לקראת העתיד. גם חברתו התגייסה. בליל 2-3 ביוני 1948, במסגרת מבצע "פלשת", תקפו כוחות "גבעתי" את המערך המצרי ליד גשר אשדוד (גשר "עד הלום" כיום). ההסתערות נבלמה באש כבדה של האויב והכוחות נאלצו לסגת. ההתקפה נכשלה אמנם, אך אילצה את המצרים להיערך במקום ובלמה את התקדמותם צפונה. בקרב זה נפגע בכדור בכתפו התרומם וצעק: "נפצעתי!" וברגע זה פגע כדור גם בראשו והוא נפל, ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948), כשהוא מחזיק "ברן" בידיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בכפר ורבורג.