ציוני, מנחם
בן יעקב ויהודית. מנחם נולד ביום ט' בניסן תש"ב (27.3.1942) בפתח-תקוה. למד בבית-הספר היסודי "ביל"ו" בתל-אביב, המשיך לימודיו בישיבה התיכונית-חקלאית בכפר-הרא"ה וסיים את לימודיו בבית-הספר מקוה-ישראל. בבית הוריו ניטעו בו מילדות התחושה והרגישות לעסקי-ציבור, וביחוד לעסקי ציבור דתי. בביתו, שהיה ספוג תרבות יהודית עשירה, קנה מנחם ערכים, ידיעות ומושגים, שגיבשו את דמותו לעתיד. כבר מגיל צעיר היה פעיל בארגוני-הנוער הדתיים של תנועת "הפועל המזרחי". מנחם גויס לצה"ל במאי 1960. לאחר שהשתחרר משירות סדיר המשיך בלימודים גבוהים באוניברסיטת "בר-אילן" בפקולטה לביולוגיה. בתקופה זו החל מנחם בפעילות ציבורית ענפה. הוא היה עסקן פעיל בתנועת "הפועל המזרחי" ואף נבחר כציר לוועידת המפלגה. כשרונותיו נתגלו תחילה כשהתמנה לתפקיד מנהל מחלקת-החינוך במועצה המקומית אור-עקיבא. שם הצטיין כבעל כישרון אירגוני מעולה, הצליח להעמיד את המחלקה על רמה גבוהה ולהשיג הישגים מרשימים בפיתוח החינוך בכלל והחינוך הדתי בפרט. עקב פעילותו הברוכה זכה להערכה רבה בקרב תושבי אור-עקיבא ואחרי כן זכה גם בכהונת ראש המועצה המקומית. בזכות לבביותו, נאמנותו לידידיו וכושר השכנוע שלו הצליח מנחם להיות אחד האישים המבטיחים בחיי הציבוריות הישראלית. הוא שירת במילואים כל אימת שקראו לו וביום י"ז בכסלו תשל"ג (23.11.1972), נפטר בעת שירותו. השאיר שני ילדים, הורים, אח ואחות. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. מפקד החטיבה כתב במכתב-תנחומים להוריו: "לעתים נדירות פוגשים אדם כמנחם; בעל מצפון ונפש רגישה. מנחם היה אדם מסור, עשה עבודתו בצניעות, תמיד מוכן היה לעזור לזולת ונמנע לדבר על בעיותיו". יש הצעה לקרוא כיכר במרכז העיירה אור-עקיבא על שמו.
