ציון, דויד
בן יהודה ורבקה. נולד ביום כ"ט בטבת תרפ"ז (3.1.1927) בירושלים, למשפחה ותיקה, מתושבי עזה וחברון. למד בבית-הספר לבנים. לאחר-מכן עבד כמתקן צמיגים וכנהג. היה חבר ה"הגנה". בימי מלחמת-הקוממיות היה יוצא בשיירות מתל-אביב לירושלים, ופעם נשאר לבדו באמצע הדרך בשמירה על מכונית-משא שנתקלקלה עקב התקפה בשער-הגיא. בשעה שמסרו הודעה על כך עלה בידו לתקן אותה בעצמו ולהסיעה יחידי לירושלים. היה בין הראשונים שנשלחו לשמור על בנייני "הדסה" בהר-הצופים וממארגני ההתקפות על ואדי ג'וס. נפצע כמה פעמים, ואף פעם לא חיכה עד שיחלים, כי אם יצא למלא את תפקידו, כאילו לא קרה דבר. השתתף במערכות רמת-רחל ואבו-טור. כתום המלחמה, ביום כ"ב בתמוז תש"ט (19.7.1949), כשהסיע חברים לסדום, התהפכה המכונית ובשעת מילוי תפקיד זה נפצע ומת מפצעיו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בפתח-תקוה