צידון (צודקוביץ), עופר

עופר, בן טובה ויוחנן, נולד ביום כ"ט באדר תש"י (18.3.1950) בקיבוץ בארי. הוא למד בבית-הספר היסודי בבארי, בבית-הספר היסודי "צאלים" בבאר-שבע ובבית-הספר היסודי "מצדה" בבאר-שבע. אחרי-כן המשיך ולמד שלוש שנים וחצי בבית-הספר התיכון מקצועי "אורט-טכניקום" בגבעתיים, במגמה להנדסת בניין ושנה וחצי בבית-הספר האקסטרני לבגרות "אפיקי-דעת" בבאר-שבע ובבית-הספר "מישל"ב" בבאר-שבע. כשהיה עופר בן שבע עברה משפחתו מקיבוץ בארי לבאר-שבע. כאשר למד בבית-הספר המקצועי התגורר בבית סבו וסבתו בתל-אביב. אחרי שלוש שנים ומחצה של לימודים מקצועיים, החליט להיבחן בבחינות הבגרות, חזר לבאר-שבע והתכונן לבחינות, אך לא השלים את כולן. בשעה שלמד לבחינות הבגרות עבד בבניין אצל אביו וסייע לו בתכנון תכניות. עופר היה חבר "המחנות העולים" וברבות הימים אף הדריך בתנועה. תחילה התכונן לצאת עם גרעין מתנועתו לנח"ל, אבל בסופו של דבר החליט שרצונו להיות טייס. את שעות הפנאי שלו הקדיש לבניית דגמים שונים של מטוסים. כן היה חובב ספורט, שיחק בכדורסל ועסק באתלטיקה. עופר גויס לצה"ל בתחילת מאי 1968 והוצב לחיל האוויר, מאחר שהתנדב לשרת כטייס. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס צניחה, השתלם בקורס נווטים. לאחר שסיים הוצב כנווט בטייסת וכעבור זמן הועבר לטייסת אחרת. הוא הועלה לדרגת סגן ובתפקידו כנווט-עוזר לקצין-ניווט הוערך כקצין טוב, שקט, מסור ואחראי. אחרי-כן הועבר לבית-הספר לטיסה ושימש שם קצין בטיחות ומדריך ניווט בטייסת אימונים. מפקדו ציין שהוא נוח מאוד בעבודה, ממושמע ושקט, מבצע את המוטל עליו בצייתנות, בשקט ובצנעה ואינו אוהב להתבלט. אחרי-כן שימש עופר כקמב"ץ באותו מקום, וגם בתפקיד זה צוין כקצין טוב מאוד, מצליח בתפקידו, מעל לכל המשוער. בכל אשר נשלח עשה מלאכתו נאמנה, היה חברותי ושקט מאוד והצטיין בטיסה ובאחריות בביצוע תפקידיו. בדצמבר 1971 נשא אישה והתגורר עמה בבסיסים שבהם שירת, תחילה בחצרים ואחרי-כן בתל-נוף. באפריל 1972 נסע עופר לטיול של חודש ימים באירופה; לפני-כן, ב-1970, הוא נשלח לשבועיים בתפקיד לאירן. לפני המלחמה אושרה לו יציאה להשתלמות של שבועיים בארצות-הברית והוא עמד לנסוע בראשית נובמבר 1973. לבסוף שימש כנווט בטייסת פנטומים. אחרי שסיים תקופת שירות של שלוש שנים בצבא הקבע האריך את שירותו בעוד שלוש שנים ובסך הכול הספיק לשרת שלוש שנים וחצי בצבא הקבע. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, עשה עופר בטייסת שלו. הוא השתתף בקרבות כנווט פנטום, לחם היטב והתבלט בדבקותו במשימה, באחריותו, באומץ לבו וברוח התנדבותו. ביום י"ד בחשון תשל"ד (9.11.1973), במהלך גיחת צילום בגובה רב מעל איסמעיליה נפגע מטוסו באש טילי קרקע-אוויר ועופר נהרג. גופתו הוחזרה ממצרים כעבור עשרה ימים והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בבאר-שבע. השאיר אחריו אישה ובן, הורים, אחות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "עופר ניחן בתכונות בלתי-רגילות, ובהן קור-רוח וידע יוצא-מן-הכלל בתחומים שבהם עסק. הוא היה אהוד ואהוב על חבריו ועל מפקדיו".