ציגל, דוד-שמחה

בן רבקה וירמיהו. נולד ביום כ"ז באדר תרצ"ו (21.3.1936) בתל אביב. נעוריו ובחרותו עברו עליו בצפון תל אביב, שם השלים את לימודיו היסודיים. דוד גויס לצה"ל בדצמבר 1953 והוצב לחיל התחזוקה בתפקיד טכנאי קירור. כשהשתחרר מצה"ל עבד במקצוע זה. בתל אביב הכיר את רעייתו, הדסה, וברבות השנים נולדו להם שלוש בנות – איריס, ריקי ופזית. המשפחה העתיקה את מגוריה לראשון לציון ודוד התנדב למשמר האזרחי במקום. הוא נקרא לתקופות מילואים ובשנת 1965 סיים קורס קציני הג"א והוצב ליחידת הג"א באזור ראשון לציון. במהלך השנים הוענקה לו דרגת פקד. הוא קיבל את אות מלחמת יום-הכיפורים ואות שלום-הגליל. ביום ט"ו באב תשמ"ז (10.8.1987), כשהיה בשירות מילואים פעיל, נפל דוד בעת שירותו והובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בראשון לציון. השאיר אחריו אישה, שלוש בנות ואחות – חנה. במכתב תנחומים למשפחה כתב מפקדו: "דוד היה קצין אהוב ואהוד ביחידה ששירת בה במילואים. מותו היכה בתדהמה וגרם צער לכל ידידיו ומוקיריו".