ציגל (אלראי), שמואל (קטרון)

בן רבקה וראובן, נולד ביום כ"ד בניסן תרפ"ד (28.5.1924) בעיר הרוביישוב, פולין, למשפחה חסידית-ציונית, ולמד ב"חדר". עלה ארצה עם הוריו בשנת 1935 וגר בתל-אביב. בארץ למד בבית-הספר התיכון "יבנה", שם הכין את עצמו לבחינות-הבגרות, אך לא סיימן בגלל פעילותו הרבה בארגון ה"הגנה", שהיה חבר בו עוד מתקופת חברותו בתנועת "הנוער העובד". הוא סיים שני קורסים לפקידות ב"מרכז מורים מוסמכים" ו"פיטמן". עבד בבנק אפ"ק בתל-אביב. שמואל ערך טיולים רבים במרחבי הארץ, להכיר את נופיה, שביליה וערוציה. בין השנים 1942-1946 היה נוטר בגבעת רמב"ם ובצפון תל-אביב. בשנת 1947 היה מפקד קורס מ"כים. היה בין משתתפי "ליל וינגייט", פעולות שרונה, אבו-לבן וכובשי יבנה הערבית. שמואל מילא תפקידים בכירים בצבא הגנה לישראל והיה בזה אחר זה מ"פ ב' של חי"ש תל-אביב, ולאחר-מכן בחטיבת "גבעתי", מפקד גדוד בחטיבה אחרת, שליש של חטיבת "גבעתי", ובאחרונה – סגן מפקד גדוד בחטיבת "עודד". בעת מבצע "יואב" לפריצת הדרך לנגב הוטל על גדודו לכבוש את משלטי "דרך בורמה" המצרית, מדרום לכרתיה. שמואל הצטרף לפלוגה הפורצת, ונפגע לאחר פריצת גדר המשלט. נוכח התנגדות האויב ועוצמת האש שלו, נאלץ הכוח התוקף לסגת. שמואל פונה, אך אחד מנושאיו נפגע אף הוא בשעת הנסיגה, ושמואל פקד שיעזבו אותו ושימהרו לסגת. שמואל מת בשדה הקרב ביום ט"ז בתשרי תש"ט (19.10.1948). הניח אישה, עליזה. מעזבונו, פרי עבודתו השקדנית בבעיות צבאיות מימי ה"הגנה", ניכר שהיה מחונן בכשרון צבאי-טקטי מזהיר. הנער העובד ופקיד-הבנק השקט למראית-עין ניחן בדמיון, זו חוכמת ראיית הנולד במצבים בלתי-צפויים מראש בפעולה מלחמתית. ביום י"ב בטבת תשי"א (21.12.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.