צחור, אוהד

בן תלמה ויוסי. נולד ביום ז' בתמוז תשל"ה (16.6.1975) בנהריה כבן הזקונים. ילדותו עברה עליו בחצר הגדולה, בין עשרות בעלי כנף, כלבים ובעלי-חיים נוספים, שם ינק את האהבה לאדם, לטבע ולארץ. המרחבים הפתוחים נטעו בו שמחת חיים ואופטימיות רבה, אשר סייעה לו לעמוד גם במצבים קשים. קרבה מיוחדת שררה בינו לבין אחיו הגדול, אופיר, בו ראה חבר קרוב. את לימודיו החל אוהד בבית-הספר היסודי "אינשטיין" בחיפה והמשיך לתיכון "אליאנס" בעיר. בהגיעו לכיתה י"ב עבר להתגורר בקיבוץ מעין צבי ובשנת לימודיו האחרונה למד בתיכון "חוף הכרמל", שבקיבוץ מעגן מיכאל. חבריו סיפרו שהיה סמל לבחור "עירוני" שבא לקיבוץ, אשר הביא עמו את "שגעונות" העיר ורכש לו עד מהרה "שגעונות" חדשים. אוהד נקלט היטב בקיבוץ והפך למרכז צוות במדגה. חדרו היה פתוח לכול ומדי יום, אחרי שעות העבודה, התכנסו בו חבריו הרבים, לבילוי משותף ולהאזנה למוסיקה במערכת המשוכללת בה התגאה. אוהד בלט ביופיו החיצוני והפנימי. ברוך כשרונות היה, ניחן בחוש מוסיקלי מפותח וניגן בגיטרה. תענוג היה לראותו פורט בריכוז רב ומפיק צלילים נעימים שליוו את שירתו. בהמשך, אף תופף במערכת תופים. אוהד נודע גם בכשרון המשחק הטבעי שלו, ולעתים יכול היה להיכנס לנעליה של דמות ולהתנהג כמוה. נוסף לכול, היה בחור ספורטיבי שאהב את הים ועסק בגלישת גלים. זמן רב לפני גיוסו לצה"ל החל אוהד בהכנות לשירות. כבן לאב תא"ל במיל, שעבר קרבות קשים ונלחם במחבלים, חלם אוהד להמשיך בדרכו ולהתגייס לאחת מן היחידות המובחרות. על כן ביקש לשפר את כושרו הגופני, ומצא לכך זמן, בין הלימודים לעבודה, אך מספר חודשים לפני הגיוס נגדע חלומו, כאשר נפגע ברגלו מטרקטור. אוהד, שהיה נחוש בדעתו לשרת כחייל קרבי, קיווה כי יוכל להסתיר את המגבלה שנוצרה עקב הפגיעה והמשיך להתאמן במרץ. בתחילת חודש דצמבר 1993 התגייס אוהד לצה"ל. הוא התנדב לצנחנים, החל מסלול הכשרה כלוחם וסיים טירונות צנחנים. במשך מספר חודשים ביצע תעסוקה מבצעית בגבול לבנון, אך בגלל בעיות בריאות נאלץ לוותר על המסלול והועבר לחיל הים. תקופה קצרה לאחר מכן התברר שמחלה קשה תקפה אותו. אוהד חזר לקיבוץ והחל לעבור טיפולים קשים. ברוחו האופטימית והעיקשת האמין כי יבריא וניסה להמשיך בשגרת חיים רגילה. בין הטיפולים עבד בבריכות הדגים שבקיבוץ, מקום בו מצא עניין ושלווה. במשך כשנה נאבק אוהד במחלה הקשה בחריקת שיניים, באומץ ובאמונה שיוכל לה. אך מחלתו הכריעה אותו, וביום א' בטבת תשנ"ו (24.12.1995) נפטר. בן עשרים היה במותו. הובא למנוחת עולמים בעיר הולדתו, נהריה, בחלקה הצבאית ובמרחק לא רב מקבר בן דודתו, הטייס אורי בן-שמואל, שנפל בשנת 1982 במהלך מלחמת לבנון. אוהד הותיר אב, אח – אופיר ואחות – אורלי. משפחתו הנציחה את זכרו במדגה בקיבוץ מעיין צבי, ב"יד לבנים" בנהריה ובמועצה האיזורית חוף הכרמל