fbpx
צור (צוקרמן), ברוך

צור (צוקרמן), ברוך


ברוך, בן מיכלה ואריה, נולד ביום א' בתמוז תש"ו (30.6.1946) בקיבוץ גליל-ים. הוא למד בבית-הספר היסודי ובכיתות ההמשך במשק. ברוך היה פעיל מאוד בחברת בני גילו בחטיבת בני הקיבוץ. הוא הרבה לכתוב רשימות ושירים בעלוני חברת הילדים, חיבר פזמונים למסיבות והלחין שירים, שאהב במיוחד. קשה היה לחגוג ללא ברוך וללא הגיטרה, שהפליא לנגן בה. כבר מגיל צעיר היה ברוך בעל חשיבה עצמאית ומקורית. תמיד הטרידו אותו שאלות קיומיות לגבי עצמו, לגבי המשק ולגבי מקומו בחברה. הוא היה רגיל להיאבק על ערכים שונים בחטיבה ובחברת הילדים, ולא השלים עם תשובות בנוסח "ככה זה". לפני הגיוס לצה"ל, יצא ל"שנה שלישית" מוקדמת בבית-הספר החקלאי "כדורי", שם הדריך את הצעירים כדי לגבש גרעין למשק. באותה תקופה מצא לו פנאי להדריך גם בבית-קשת. למרות הצלחתו הרבה, לא פסק מלהתלבט בקשר לדמותו כעסקן ציבור, השקוע בתוך שפע של פעילות בחטיבה, בהדרכה, בלימודים ובעבודה. תמיד ידע לעצור ולשאול את עצמו "מי אני?" "האמנם כזה אני רוצה להיות?" ברוך גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1965 והוצב לחיל המודיעין. לאחר הטירונות ולאחר שסיים קורס צניחה וקורס מש"קי חבלה, הצטרף ליחידת מודיעין מובחרת. הוא היה לוחם מצטיין ביחידה, שמשרתים בה רק לוחמים מעולים ביותר. כמו במשק, כן גם ביחידה, בלט בכושרו לרכז סביבו את החברים, גם באימונים המפרכים וגם במעגל סביב המדורה, כשהגיטרה בידו. במסגרת היחידה השתתף בביצוע מספר משימות חיוניות לביטחון המדינה. אחד ממעשיו אף צוין במכתב הערכה על ידי הרמטכ"ל, שניתן לו על גילוי כושר ביצוע מעולה, קור רוח ודבקות במטרה בתנאים קשים ביותר. בתום שירות החובה התנדב, לבקשת יחידתו, לשרת חודשיים נוספים של שירות סדיר, כדי להשלים תפקיד מבצעי מיוחד, שהחל בו לפני תום שירותו. לאחר השחרור, חזר ברוך לקיבוצו גליל-ים והקים בו משפחה. אחרי-כן עקר מתוך לבטים קשים, למושב חצבה שבערבה, שם החליט לבנות את ביתו. במלחמת יום-הכיפורים השתתף ברוך עם יחידתו בבלימת התקפות של כוחות קומנדו של הסורים, אשר תקפו את מחנה נפח ברמת הגולן. בבוקרו של יום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973) נהרג ברוך, שעה שהסתער ברגל על כוחות של האויב, שנחתו בארבעה מסוקים בצדי כביש נפח-ווסט. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקיבוץ גליל-ים. השאיר אחריו אישה, שתי בנות, הורים, אחות ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "הוא היה חייל אמיץ וחבר נאמן. זכרו הנו קודש ונצרנו בלבנו בגאון". משפחתו וחברי קיבוצו הוציאו לאור ספר לזכרו, ובו לקט מרשימותיו של ברוך, שירים ולחנים מפרי עטו, וקטעים מתוך דברים של חברים, שליווהו לאורך דרך חייו.

דילוג לתוכן