בן יעל ואבי. נולד ביום כ"ד בסיוון תשנ"ב (25.6.1992) בניו-זילנד. אח צעיר לאייל. עידן נולד בניו-זילנד, בתקופה שמשפחתו נשלחה לשם מטעם מקום העבודה של ההורים. בקיץ שנת 1996 חזרה המשפחה ארצה, וכעבור זמן מה הם התיישבו ברעננה. עידן החל ללמוד בגן "שושנים", אחר כך למד בבית ספר היסודי "היובל", המשיך בחטיבת "אלון" ובתיכון "מור-מטרו ווסט". יותר מכול אהב עידן את החיים. הוא חי בקצב מהיר, ידע ליהנות בחברת אנשים, היה מוקף חברים. עידן העריך דווקא את הדברים הקטנים, הפשוטים, שהחיים מזמנים. "עידן בני," אמרה אמו יעל, "הרגיש שהחיים מלאים הפתעות, האמין שאין צורך לתכנן תוכניות גדולות ורחוקות, כי העכשיו חשוב, הבית, החברים". הוא אהב לטייל עם חבריו ועם משפחתו. ההורים ושני הבנים נסעו בכל רחבי העולם, ותמיד, בכל מקום ובכל מצב, עידן היה המוביל. עידן הִרבָּה לצחוק. דבר לא היה קשה מדי בשבילו. הוא היה חזק, ספורטיבי והקרין תבונה, כוח ונחישות. עידן היה מכור לספורט ובעיקר לכדורגל. הוא היה בעל ידע רחב על הנעשה בתחום זה בארץ ובעולם. לא אחת נסע עם חברים לצפות במשחקי כדורגל בחו"ל. "עידן יכול היה לעבור את כל הארץ כדי לבקר חבר רחוק," מדגישה האם, "מסירותו לחברים הייתה לשם דבר". הוא היה מנהיג חברתי, אהוב על הבנים ונערץ ומחוזר על ידי הבנות. כולם רצו את קרבתו. לאחר מותו כינה אותו אחד החברים במכתבו "האח המנג'ר שלנו". ועוד כתב: "אני מצטער שלא אמרתי לך כמה אני אוהב אותך, כמה היית חבר טוב גם כששיגעתי אותך". חבר אחר מהצבא כתב: "אתה מסוג האנשים האלה, שהם האדם הראשון שאתה מתקשר אליו לספר לו על משהו שקרה, על צרה כזו או אחרת. אפשר היה לדעת שאתה פשוט שם בשבילנו". עידן בחר להתגייס לנח"ל, החַיִל בו שירתו גם אביו ואחיו. הוא התגייס ב-24 בנובמבר 2010 לגדוד "גרניט" 932. לאחר הטירונות שירת בשטחים בנבי-מוסא באזור יריחו ובשכם. הוא עבר קורס מ"כים וחזר לגדוד לפקד על כיתה בפלוגת החוד באזור עוטף עזה. עידן לא ידע פחד מהו, הוא היה נחוש, קיבל החלטות וקיים אותן. כמו בתיכון כך גם בצבא, היה מוקף חברים. לכולם היה חבר תומך, משענת ואוזן קשבת. שיחה איתו הייתה מחזקת. מפקדיו של עידן מספרים, כי מילא את משימותיו על הצד הטוב ביותר וגילה שאיפה מתמדת ללמוד, להשתפר ולהתקדם בשירותו הצבאי. כמפקד, בלט עידן ביחסי האנוש הטובים שלו עם חייליו ובאינטליגנציה הרגשית שהפגין. תואר כאדם נעים הליכות וחברותי. בשל כל אלה ועוד, היה אהוב ומוערך על ידי הסובבים אותו. "בצבא הפך עידן מנער לגבר," מציינים ההורים. "חייליו הקשיבו לו וסמכו עליו. הוא פיקד, אִרגן ותמך. אנחנו שומעים על כך מהחברים הרבים שממשיכים לבקר אותנו. הם באים אלינו כיחידים או בקבוצות ומספרים עליו, רוצים לזכור". לאחר שחרורו מצה"ל התכוון עידן ללמוד מחשבים ולעבוד בתחום זה, כמו הוריו, תחום המאפשר נסיעות בעולם. הוא תכנן לצאת עם חבריו הקרובים לטיול בדרום אמריקה, רצה לראות, להכיר, לאהוב. אך את חלומותיו לא הספיק להגשים. עידן מת בנסיבות טרגיות, שנה וארבעה חודשים לאחר שהתגייס לצבא. סמל עידן צור נפל בעת שירותו ביום ב' באדר תשע"ב (25.2.2012), בן תשע-עשרה היה בנפלו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי ברעננה. הותיר אחריו הורים ואח. אלה הדברים שאמר אייל, אחיו הבכור, כאשר נפרד מעידן: "כולנו יודעים כמה היית נפלא ומקסים. כולנו יודעים כמה קשה היה לך בשנים שבין בית הספר היסודי לתיכון וגם בצבא. לאורך כל הדרך נלחמת ויכולת לכל הקשיים והמכשולים. לא אהבת להרבות במילים, אך תמיד ניתן היה לחוש בעומק הבלתי נדלה הטמון בך. הייתה לנו הזכות לחיות איתך במהלך תשע-עשרה השנים שהענקת לנו, כבן, כאח, כחבר אמיתי. אנו יודעים שהשמש תזרח והעולם ימשיך כמנהגו גם לאחר לכתך מאיתנו. איתך נמשיך הלאה, זיכרון חיוכך הכובש ילווה אותנו תמיד. דמותך האהובה תוביל אותנו בהמשך חיינו".
