צור (ברנשטיין), יוסף

בן פניה ומרדכי. נולד ב-1918 בביטן שבפולין. בגיל חודשים נתייתם מאביו כעבור שלוש שנים נסעה אמו עמו ועם אחותו לארצות-הברית; שם ישבו כחמש שנים ואחר-כך חזרו לפולין. לאחר סיום בית-הספר העממי נתקבל כתלמיד לגימנסיה העברית "תרבות" בפינסק ושם הצטרף, בגיל ארבע עשרה לתנועת "הנוער הציוני". הוא שמר על קשר עם חבריו בקבוצתו בתנועת הנוער גם לאחר שעבר ללמוד בעיר ברנוביץ' וגם שם היה פעיל בקן המקומי של תנועתו. בשנת 1937 עלה לארץ-ישראל, ללמוד שם באוניברסיטה העברית אולם כעבור שנתיים הפסיק את לימודיו והתגייס לנוטרות, עבר את האימונים הדרושים והועלה לדרגת סרג'נט (סמל). במשך שלוש וחצי שנים היה מן האחראים על פלוגת נוטרים המופקדת על שמירת הרכבות וזמן מה ישב עם יחידתו בקלקיליה ובטול כרם. האנגלית הרהוטה שבפיו וכושרו לקשור בקלות קשרי-ידידות סייע לו להפיל מחיצות בין הנוטרים העבריים ובין השוטרים והקצינים הבריטיים. יוסף השתתף במיבצע גירושם של נתיני אויב מארץ-ישראל ועמד בראש הנוטרים העבריים שליוו אותם באניה לאוסטרליה. לאחר שובו מנסיעה זו התגייס לצבא הבריטי. זמן קצר לאחר גיוסו התקבל לבית-ספר לקצינים ולאחר סיומו קיבל דרגת קצין. בח' באדר תש"ד (3.3.1944) נספה בתאונה בעת מילוי תפקידו ונקבר בבית העלמין הצבאי הבריטי בחיפה. הניח אישה. מאמר הספד לזכרו תחת הכותרת "קינה ליוסף" פרסם משה קול, לימים שר בישראל בעתון "העובד הציוני;" כן הונצח בספר "לאש ולמגן".