צור, בן-ציון (“בני”, “בנצי”)

בן אברהם ופנינה. נולד ביום ד' במרחשון תש"ח (18.10.1947) בחיפה. הוריו היו בעלי הכרה ציונית-חלוצית ובביתם ספג את האהבה למולדת ואת המסירות למדינה. האב היה מראשוני המתנדבים במלחמת-העולם השנייה, פעיל ב"הגנה" ועסק בעבודה מפלגתית ציבורית. בגיל שש התחיל בן-ציון ללמוד בבית-הספר על-שם ליאו בק וכאשר סיים את לימודיו היסודיים עבר לבית-הספר הריאלי, שבו סיים את לימודיו התיכוניים. בכל שנות-נעוריו היה פעיל בתנועת "הצופים", בגדנ"ע והשתתף בכל אירוע חברתי בין התלמידים. היה חביב מאוד על חבריו ומקובל עליהם. התבלט בכשרונותיו לנגינה (אקורדיון) ובנטייתו המיוחדת והמוצלחת להצגות חובבים ולשירה. תכונות אלו עשוהו "מסמר" בכל פגישה חברתית. חודשים מספר לפני גיוסו הגיש את מועמדותו ללהקה צבאית, נבחן ונתקבל. כתום לימודיו התיכוניים לא מלאו לו עוד י"ח שנה אך הוא עמד על כך שהוריו יחתמו על הסמכתם לגיוסו המוקדם למען יוכל לצאת עם חבריו ולהיספח לשורות צה"ל; בדרך זו גויס לצה"ל בקיץ 1965 ועבר קורסים שונים של מפקדי-סיור ולאחרונה, כתום שנה של שירות ושל אימונים מפרכים, נתמנה סמל-מיבצעים של הפלוגה. עוד הוא בשירות-חובה פרצה מלחמת ששת הימים ובאחד ממכתביו האחרונים לאמו בזמן הכוננות כתב: "אל תדאגי לי, אמא; עליך להיות גאה שיש לך בן כאן". מכתב זה מראה על יחסו לבית ולהוריו ועל היותו סמל של נער ישראלי שיחסו למדינה ולבעיותיה היה יחס של גאווה ואומץ. בפרוץ הקרבות לחם עם יחידתו משעות הבוקר על חן יונס, רפיח ושיך זוויד, לדברי מפקדו הראה עוז-רוח ונכונות להקרבה. בשעות המאוחרות של אחר-הצהרים, בהתקדמו עם פלוגת חילוץ של שריון לעבר אל-עריש נפגע גי'פ-סיור, אשר בו נהג, על-ידי פגז של טנק ובן-ציון ושני חבריו שהיו עמו בג'יפ נהרגו. זה היה בקרב על המוצב המבוצר אל-ג'ירדי (שבמבואות אל-עריש) ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967). הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת-חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. לזכרו הקימו הוריו בבית-הספר הריאלי ספריית מדע ומכשירי-עזר במקצוע הביולוגיה, זו המגמה שלקראתה הלך בן-ציון. מדי שנה ניתן פרס על-ידי הוריו לתלמיד בכיתה י"ב המצטיין בביולוגיה. חוברת לזכרו הנושאת את שמו הוצאה לאור על-ידי חבריו-לספסל הלימודים וב"צופים". בחוברת "סיירת השריון", שהוצאה על-ידי כפר-מנחם לזכר חיילי הסיירת שנפלו, הוקדש פרק לזכרו. כן הוקדש פרק לזכרו בחוברת שהוצאה לאור לזכר שאול גרואג, מפקד הג'יפ, ושמו של בן-ציון נכלל גם בחוברת שהוציאה קבוצת יפעת לזכר יורם אבולניק, חברו ליחידה ולג'יפ.