צורדקר, ציון

בן עליזה ופסח. נולד בהודו ביום ה' בתשרי תשט"ו (2.10.1954), בן שלישי במשפחה בת שישה ילדים. למד בבית-ספר יסודי בהודו ובמלאת לו חמש-עשרה שנים עלה ארצה עם משפחתו. המשפחה השתקעה בפתח תקווה וציון המשיך לימודיו בפנימייה דתית ולאחר-מכן עבד במפעל סמוך לביתו. בחודש ספטמבר 1973 גויס לשירות חובה בצה"ל והוצב לשרת בנח"ל. בתום הטירונות עבר קורס לשיפור הידע בשפה העברית ואת שירותו עשה כמאבטח בחיל ההגנה המרחבית ובהמשך כשליח מבסיס לבסיס בחלוקת דואר. מפקדיו העריכוהו כחייל טוב המבצע את תפקידו כראוי. במהלך שירותו קיבל את אות מלחמת יום-הכיפורים על השתתפותו במלחמה. בחודש אוקטובר 1976 שוחרר מצה"ל והחל לעבוד כמכונאי מטוסים בתעשייה האווירית. באפריל 1979 נשא ציון את שמחה לאישה ויחד בנו ביתם בקרית גת, שם נולדו ארבעת ילדיהם. מעת לעת נקרא ציון לשירות מילואים ביחידת אבטחה בחיל האוויר. ציון התחבב על הסובבים אותו ועסק בשעותיו הפנויות במוסיקה ובשירה וכך עשה לו חברים בכל רחבי הארץ. בחודש מרס 1987 הוחלט בתעשייה האווירית לקדם את ציון לתפקיד אחראי מחלקה, לאחר שירות המילואים שנקרא אליו באותו חודש. במהלך שירות המילואים נולדה בתו הרביעית, אורטל, ולאחר 13 ימים, ביום י"ט באדר תשמ"ז (20.3.1987), נפל ציון בעת שירותו עת לקה בהתקף לב. בן שלושים-ושלוש היה בנופלו. הוא הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית גת. הותיר אחריו רעיה – שמחה, שני בנים – אבישי ויניב, שתי בנות – עדנה ואורטל, הורים וחמישה אחים – סולומון, יונתן, רחמים, איבן, ואלישע. אחיו יונתן לקה בדיכאון לאחר מותו של ציון וכעבור חמש שנים נפטר משברון לב.