צוק (צוקרברג), אריה (צוקי)

בן רבקה ושמואל, נולד ביום י"ג בתמוז תשי"ב (6.7.1952) בחדרה. ילדותו עברה עליו בנתניה. הוא למד בבית-הספר הממלכתי-דתי "תחכמוני" ובבית-הספר התיכון-מקצועי "אורט" במגמת מכונאות ימית. אריה היה חבר אגודת הספורט הימי בנתניה, תחילה תחילה כשייט ואחר כך כמפקד סירה. במסגרת לימודיו הפליג באוניית צי הסוחר ברחבי העולם. את לימודיו סיים בדרגת קצין שלישי. אריה התגייס לצה"ל בפברואר 1971, ובשים לב להכשרתו היה זה אך טבעי שישרת בחיל-הים. אך כדי להצטרף לחיל הוא נדרש להתחייב לשירות קבע. אריה סירב, שכן התכוון להשתלב כאזרח בצי הסוחר וראה בכך שליחות לאומית שאינה נופלת מן השירות הצבאי. לכן הוא התנדב לשרת בגולני, שם עשה טירונות, עבר קורס מ"כים והיה למדריך בבית-הספר למ"כים של החטיבה. אריה שירת כסמל מחלקה ואחר כך היה רב-סמל פלוגתי (פלוגתו זכתה במקום ראשון בצעדת שלושת הימים). כל אותו הזמן גבר עליו הלחץ לצאת לקורס קצינים ולהתחייב בשירות קבע. כשפרצה מלחמת יום הכיפורים הוא נקרא לשירות מחופשה שקיבל כפרס על הצטיינותו, והשתתף בנסיון הראשון של כיבוש החרמון. אריה איבד שם רבים מחבריו ומפקדיו. בתעודת השחרור שלו צוין כ"מש"ק מצטיין, בעל יוזמה ומנהיגות יוצאים מגדר הרגיל. הוא שימש מופת לחבריו במעשיו, ביושרו וברצון היצירה שלו". במהלך שירותו בצבא הכיר אריה את פנינה ממושב בית-חנן, ולימים נשא אותה לאשה. הוא עזב את צי הסוחר, עבר לגור במושב ונעשה חקלאי. בבית-חנן הוא הקים משק פורח והיה פעיל בענייני הציבור. במהלך שירות המילואים הוא סיים קורס קצינים והיה לקצין ביחידת מילואים עילית. בספטמבר 1981 החל ללמוד הנדסאות מכונות ב"אורט-סינגלובסקי" והצליח מאוד בלימודיו. לפני מבחני הסיום פרצה מלחמת שלום הגליל ואריה נקרא לשרות פעיל. ביום י"ז בסיוון תשמ"ב (7.6.1982) נפל אריה במארב מזרחית לצור. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בבית-חנן. לאחר נפילתו הועלה לדרגת סגן. הניח אשה ובת, הורים, אח ואחות. מפקדו כתב עליו כי "הוא נטל משימות מעבר לתפקידו ודבק בביצוען. הוא היה מעמודי התווך של היחידה".