צוקרקנדל, מיכאל (מיכה)

בן פינחס וקלרה. נולד ביום א' בכסלו תש"ה (17.11.1944) באודיסה אשר ברוסיה. היו אלו שנות מלחמה ותלאות, נדודים וסבל; היתה זו תקופה עקובה מדם ומלאה חרדת-השואה, אך ימיה היו ימים של קימום הריסות ושאיפה להמשכיות בקרב היהדות. עוד בילדותו הורגשה במיכאל תכונה נפשית של אהבת- הטבע, אהבת היפה והנשגב שבמראות-עולם, ברבצו בדשא רענן על שפת-הנחל או ברדפו אחרי פרפר ללא נסיון לתפוש אותו אלא מתוך רצון להתבונן בשפעת צבעי-כנפיו. את לימודיו התחיל ברוסיה וסיים אותם בפולין. לאחר-מכן נאמן היה לצו-מצפונו ועזר למשפחתו לצאת ממצוקתה – ולא רק המצוקה החמרית באה אל קיצה; גם הנדודים תמו ומיכאל עלה לארץ. משהגיע לארץ נכנס מייד לאולפן אשר בקיבוץ. למד ועבד – וכמיהתו לטבע ולידיעה באה על סיפוקה. חברה היתה אהובה עליו ומוכן היה לבוא לעזרת כל אדם ואף למי שלא הכיר. אהב מתימטיקה ופיסיקה ובשעות-הפנאי היה לומד מקצועות אלה ומעיין בספרים עליהם. התעניין בגיאוגרפיה ו"חיבר" אלבומים על ארצות שונות. ערך טיולים בארץ כדי להכיר את מראותיה ואתריה וגם להיפגש עם אנשים שונים. בנובמבר 1964 גויס לצה"ל והתנדב ליחידה שמשימותיה היו לו לאתגר. בבית-ספר לצניחה היה וביום כ"ח בטבת תשכ"ו (19.1.1966) נפטר והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות אשר באשדוד. זכרו הועלה בספרו של אורי מילשטיין, "מלחמות הצנחנים".