צוקרברגר, חיים (חיימ’קה)

בן מרים ויעקב, נולד ביום כ"ה בכסלו תרפ"ג (15.12.1922) בכפר נליפנו, רוסיה הקרפטית (אז צ'כוסלובקיה). למד ב"חדר" ובבית- ספר יסודי בצ'כית וברותינית. בנערותו נשלח ללמוד מקצוע בעיר מוראבסקה אוסטראבה, כדי שיוכל לעזור להוריו בפרנסתם. במרס 1938 הוחזר אזור מגורי הוריו לרשות הונגריה והוא נשאר כפליט בצ'כיה. שם הצטרף לחבורת "החלוץ הצעיר" של נערי משפחות מתבוללות, שהרדיפות החזירום אל היהדות, וכבן-כפר שחונך ברוח היהדות, היה להם למופת. חיים העפיל ארצה באונייה "גליליאו" והתחנך בחברת-נוער בקיבוץ בית השיטה. עד מהרה התאקלם כחבר ותיק בקיבוץ, הן בעברית והן בעבודה. הוא מצא את מקומו כטרקטוריסט, עבודה המיועדת לוותיקים בלבד, וכאחד הוותיקים רכש לו בקיאות בכל מכונות הפלחה. כתום שתי שנות-ההכשרה הצטרף עם חבורתו לקיבוץ קדמה, שהיה באותו זמן פלוגת-עבודה, שהתקיימה על משק קטן ובעיקר על עבודה שכירה בנתניה. שקידתו, מסירותו ואחריותו העלוהו לתפקידי הנהגה כחבר המזכירות, חבר ועדת חברים וסדרן עבודה. הוא זכה בהערכה כללית ולכינוי החיבה "חיימ'קה", שהביע את חיבת הכל אליו. ביוזמתו רכש הקיבוץ טרקטור להובלת זיפזיף לבנייני נתניה, המפעל הצליח והכניס רווחים. חיים הכניס חברים חדשים לעבודה זו והוא התמסר לטיפוח ענף הפלחה. נשא אישה, אביבה ועבר עם בחירת-לבו לעבוד במפעל "נשר" ונתקבל לעבודה כמכונאי וגם שם כבש לבבות לאהדה ולהכרה מראשית בואו. בינתיים נודע לו שאחותו שרדה מכל משפחתו והשתדל ואף הצליח, להעלותה ארצה ולסדרה בחברת-נוער. בחורף תש"ח, עם פרוץ מלחמת-העצמאות, השתתף עם כל אנשי המקום בהגנת הנקודה, ובחודש מרס 1948 גויס לגדוד של חטיבת "כרמלי". אחרי אימונים כלליים סיים בהצטיינות קורס מרוכז למכונות-ירייה, ובגלל המחסור באנשים ובמכונות-ירייה, נשלח מפעולה לפעולה. בינתיים השתתף בהתקפות על התחבורה הערבית, בהגנת רמת יוחנן, בניצחון על הדרוזים ובכיבוש כפרי הסביבה. בקרבות לשחרור חיפה פעל במחלקה שחסמה ליד יגור את הדרך לתגבורת של הלגיון הערבי, שחשה לעזרת הערבים, והצליחה להודפה ולאלצה לחזור. הוא השתתף בניסיון הראשון לכבוש את עכו, ואחרי שהצליחו לכבוש את גבעת נפוליון נאלצו לסגת מפני הבריטים. כן הוביל אספקה ותחמושת לקיבוצי הגליל המערבי מצובה, אילון וחניתה, שהיו מנותקים, השתתף במסע המחלקה שחשה לעזרת יחיעם (תפיסת משלטים מסביב באורח זמני, כדי שאנשי יחיעם יוכלו לאסוף את האספקה שהוצנחה להם ממטוסים קלים ("פרימוסים"). אחר-כך היה בין משחררי כל הגליל המערבי, והדרך ליחיעם בכללו, והשתתף בפשיטות-הטרדה לשטח לבנון. משם עבר עם גדודו לגיזרת ג'נין. לאחר בלימת הפלישה בעמק-הירדן נטלו כוחותינו את היוזמה ותקפו באזור הגלבוע. לאחר שנתפסה אחיזה ברכס הגלבוע תקפה חטיבת "כרמלי" בליל 2-3 ביוני את ג'נין וכבשה את המשלטים החולשים על העיר. הצבא העיראקי, שעבר לשומרון לאחר כישלונו בעמק-הירדן, ריכז כוחותיו ותקף נגד, ובלחץ התקפה זו נאלצו כוחותינו לסגת. חיים נשלח בחוליית מכונות-ירייה לפלוגה שהותקפה קשה במשלט קיצוני. הוא המטיר בלי הרף אש על האויב עד שאזלה תחמושתו ושם נפל ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948). ביום כ' באב תש"י (3.8.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.