בן עדנה ועמוס, נולד ביום י' באדר ב' תשכ"ז (21.3.1967) בכפר פינס. ילד שני למשפחה דתית, אח לסיגל, עמיחי, עידו והדר. תינוק חייכן שמדביק בצחוקו את כל הסביבה. שמחת החיים המתפרצת ליוותה אותו כל חייו. אמו מספרת: "את השם רענן נתן לו אביו, שמאוד אהב את השם, וגם לי הוא נראה אחרי מבט בעיניו הירוקות ששידרו רעננות וחיוך עם ניצוץ שובב בעיניים." ילדות של ילד כפר, מאושרת וחופשית. ילד אוהב טבע, שמש ומרחבים, מחובר מאוד לאדמה ולכל עץ וצמח. חרוץ ומוכן לכל משימה. כבר בילדותו המוקדמת עזר בחממת הפרחים. רענן אהב מאוד בעלי חיים, תמיד טיפל בכלב "התורן" שהיה בבית, במו ידיו בנה שובך יונים וגידל בו עשרות יונים. בליבו הרך נמצאה תמיד פינה חמה ורחמים לכל בעל חיים. אבל אהבתו הגדולה ביותר היתה נתונה לילדים ובמיוחד לתינוקות ולא אחת נהג לשמור על תינוקות של חברים ושכנים. התכונה הבולטת באישיותו היתה יכולתו המופלאה להיות חבר אמת, ואח אוהב ומסור, שגונן תמיד על אחיו הצעירים. מגיל צעיר ניכר רני בידי הזהב שבורך בהן וכל כלי או חפץ מקולקל שהגיעו לידיו הצליח לתקן בתושיה רבה. כל שנות ילדותו העריץ מטוסים ובנה את כל הדגמים החדשים שיצאו חדשות לבקרים, בסבלנות ובדיוק רב, וזה הוביל אותו בבוא העת להחלטה להתגייס לחיל האוויר. בתום לימודיו היסודיים בבית-הספר "תחכמוני" בחדרה, התקבלה פה אחד ההחלטה לשלוח אותו ללימודי תיכון במגמת מכניקה עדינה-בבית הספר "אורט שומרון" בבנימינה. על אף שהתגורר ביישוב דתי, החליטו רענן והוריו כי תיכון מקצועי יהלום יותר את כישוריו הטכניים ויישמו את האמרה: "חנוך לנער על פי דרכו". רני כבש בנועם הליכותיו את מוריו ואת מנהל בית הספר. באוגוסט 1985 התגייס רני לצה"ל, לחיל-האוויר, עבר קורס מכונאי מנועי מסוקים והוצב לשרת בחצרים כמכונאי מוטס. רני אהב את עבודתו ובעיקר את הטיסות המרובות, שבמהלכן בחן את המסוק הלכה למעשה. בנועם הליכותיו התחבב על כל מי שפגש אותו, כי היתה לו דרך להגיע לכל אדם, למפקדים ולחיילים כאחד. עם שחרורו מצה"ל יצא רני עם חבר ילדות לטיול בן חצי שנה בארצות-הברית מחוף אל חוף. כששב ארצה נתבקש לחזור לשירות בבסיס חצרים, נענה בחיוב ובמרס 1991 הצטרף אל שורות צבא הקבע. בשנת 1993 הועבר רני למחלקת מנועי "אנפה" בבסיס פלמחים שבדרום והיה חלק מקבוצה שקלטה את המנועים של מסוקי ה"ינשוף" בחיל-האוויר. בתקופה זו, עברו מרב ורני לגור בקרית אונו ובמרס 1994 נישאו בני הזוג. בשנת 1996 הם עברו להתגורר ברחובות ובפברואר 1997 נולד בנם הבכור יואב. זמן קצר אחר-כך נשלח רני ללימודי הנדסאי תעופה ומכונות בבית-הספר הטכני של חיל האוויר. בתום לימודיו הוצב במחלקת מנועי "צפע" בגף מנועים בפלמחים. בהמשך חזר למחלקת מנועי "ינשוף". ביולי 2002 נולדו התאומים יאיר ותמר ומילאו את הבית בהרבה אור ואושר. באוגוסט 2002 קודם רני ומונה ראש מחלקת מנועי "זיק". רני התקדם יפה בסולם הדרגות והגיע לתפקיד מפקד מערך טכני. בחריצות, בנחישות ובחיוך ביצע את העבודה באופן המקצועי, הטוב והמיוחד שרק הוא ידע לעשות. ראשון לכל משימה, קשה כקלה, במרץ ובחדוות חיים שלא ניתן להעלות על הכתב. אהבה נוספת וכשרון נדיר היה לרני בצילום. רני אהב לצלם וידע לצלם ברמה של צלם מקצועי. תמיד עם המצלמה המשוכללת על צווארו, כובע על ראשו וחיוך גדול על שפתיו, הנציח רני כל צעד וחיוך של ילדיו וכל נוף בטבע. ביום כ"א בכסלו תשס"ג (26.11.2002), בעת שהמתין לפנייה בצומת חולדה, בדרכו לסדרת חינוך בירושלים, סטה נהג משאית בעל עבירות תנועה רבות ממסלול נסיעתו, עלה על שני איי תנועה ועמוד חשמל ודרס למוות את רס"ם רענן (רני) צונץ ואת שני חבריו לקורס שנסעו עימו ברכב, רס"ם כהן מיכאל ורס"ר בורפקר שרון. רני הובא למנוחות בבית-העלמין הצבאי בקרית שאול והוא בן שלושים-וחמש במותו. הותיר אחריו אישה, שני בנים ובת, הורים, שני אחים ושתי אחיות, וחברים ובני משפחה רבים, הכואבים ומתגעגעים. סא"ל סמי, מפקד היחידה, כותב למשפחה: "רענן שירת כממונה על מחלקה בבסיס חיל- האוויר 'פלמחים' בטייסת תחזוקה. בתקופת שירותו הארוכה בטייסת הקרין חום ואהבה כלפי הסובבים אותו, רקם מערכת יחסים ייחודית עם חבריו לגף, תמיד מלא מרץ ושמחת חיים וסייע לזולת בכל עת. רענן היה חבר ונגד למופת, משכמו ומעלה."
