צ’ודנובסקי, מנדל

נולד בשנת 1898 בעיר חרסון, פלך קייב, רוסיה. בשנת 1920 עזב את רוסיה והגיע יחד עם קבוצת חלוצים בדרך לא דרך לאחר תלאות וטלטולים שנמשכו שנה שלמה, בשנת 1921 למחוז חפצו – ארץ-ישראל. מנדל השתקע בחיפה, נשא אישה וגידל שלוש בנות. בחיפה היה קצב, מקצוע שמשפחתו החזיקה בו מדורות. הוא היה מוותיקי שכונת תל עמל, מעורה בחברה ופעיל ב"הגנה". בתקופת מאורעות הדמים תרצ"ו-תרצ"ט, ביום 31.7.1938 נפצע אנושות מפצצה שנזרקה בידי פורע ערבי לתוך אוטובוס שבו נסע. מנדל נלקח לבית חולים ולמחרת, ביום ד' באב תרצ"ח (1.8.1938), מת מפצעיו והובא למנוחת עולמים בבית הקברות בחיפה. הניח אישה ושלוש בנות.