צהל, יוסף (יוסי)

בן נתן ונעימה. נולד בשנת תש"ב (1942) בבגדד בירת-עירק. לארץ עלתה המשפחה בשנת 1951. אחרי שסיים את לימודיו בבית-ספר יסודי בעמישב התחיל ללמוד בבית-ספר תיכון של ערב לנוער בתל-אביב וסיים את לימודיו בו. הוא הצטיין במתימטיקה ופיסיקה ואף כי גמר רק את לימודיו התיכוניים עלה בידו למלא מקום מורים בבית-ספר שונים, כגון "אורט", "שפירו" ובית-ספר "תורה ומקצוע" שבבני-ברק. הוא גם היה מרכז לימודי ערב לחינוך מקצועי בבית-הספר לחניכים אשר באבו-כביר. שקדן היה בלימודיו וכפי שמעיד עליו אחד המורים בבית-הספר התיכון של ערב, אשר בו למד, "הוא הוכיח את עצמו כתלמיד מסור לתעודה שהציב לעצמו". שאיפתו היתה לעסוק במקצוע ההנדסה במכללת תל-אביב ואמנם נירשם לשנה הראשונה במכללה. היה רציני בכל דרכיו וכל מעייניו היו בלימודים וברכישת ידיעות. ביולי 1961 גויס לצה"ל וסיים את שירותו הסדיר בדרגת סמל מתוך מסירות ונאמנות. בערב יום-העצמאות תשכ"ג קיבל מכתב מכבוד נשיא-המדינה השני, יצחק בן-צבי ז"ל, אשר בו מובעת הערכה לתרומתו להגברת בטחון ישראל ואזרחיה. מדי פעם היה נקרא למילואים וכך היה לפני מלחמת ששת הימים, בה השתתף ברצון ובנאמנות וגילה מסירות לחבריו – עד בוא היום השלישי לקרבותיה, הוא כ"ח באייר תשכ"ז (7.6.1967) כאשר נפל בקרב שנערך בדרך לקוציימה שבסיני, דרומית לאום כתף בשעה שהוא ירה במקלע התפוצצה התחמושת שנפגעה פגיעה ישירה. הובא לקבורה בבית-הקברות הצבאי לשעת חירום בבארי ולאחר זמן הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית שאול.