צדיקי, דוד-דורון

בן אסתר ומרדכי. נולד ביום י"ח באדר תשל"ג (22.3.1973), בבאר שבע. בן למשפחה ברוכת ילדים, שומרת מסורת ומצוות. דוד נקרא על שם אחיו, שנפל בשנת 1973 בשירותו הצבאי. אם המשפחה היתה בתחילת הריונה, ובני המשפחה החליטו להנציח את זכרו של דוד, כאשר ייוולד להם בן זכר. דוד-דורון גדל והתחנך בבאר שבע. למד בבית-הספר היסודי "אמירים" ובבית-הספר התיכון המקיף ה' במגמת חשמל. בתקופת לימודיו בבית-הספר היסודי, השתתף בחוג ג'ודו. אהב לעזור, לתמוך ולעודד את אלו שנזקקו לתמיכה. לדוד-דורון היה קשר חם ואוהב עם כל בני משפחתו הרבים. בבית המשפחה הקים פינת חמד, בה גידל יונים. את אהבתו זו העביר לכל אחייניו. בתחילת חודש אוגוסט 1991, גויס דוד-דורון לשירות חובה בצה"ל. הוא סיים טירונות והוצב לשרת כנהג בחיל האוויר בטייסת בבסיס חצרים. לדברי מפקדיו, מילא את תפקידו באחריות ובמסירות. הוא קיבל דרגת רב"ט, בהמשך הועלה לדרגת סמל, והיה מועמד לחייל מצטיין. גילה מוטיבציה גבוהה והוכיח יוזמה. ביום 10.4.1994, במהלך נסיעתו בתפקיד, איבד דוד-דורון את הכרתו ואושפז בבית החולים "סורוקה" בבאר שבע. שבוע ימים נלחם על חייו עד שביום ו' באייר תשנ"ד (16.4.1994), נפטר והלך לעולמו. דוד-דורון הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בבאר שבע. הותיר אחריו הורים, שמונה אחיות – שמחה, מזל, רבקה, חנה, רינה, זיוה, אורה ושולמית, וארבעה אחים – חיים, יעקב, יאיר וגלעד. בן עשרים ואחת היה בנופלו. לאחר מותו הועלה לדרגת סמ"ר. במכתב תנחומים לבני המשפחה, כתב מפקד היחידה: "דוד-דורון, שירת בטייסת כשנתיים וחצי. היה בחור נעים הליכות, שקט וצנוע. דוד-דורון היה נהג למופת וביצע עבודתו על הצד הטוב ביותר. טייסי הטייסת, מכונאיה וחייליה – כולם אתכם". לעילוי נשמתו של דוד-דורון, הקימו בני המשפחה ספרייה לזכרו, ובה ספרים שנתרמו על ידי המשפחה, שהוצבה בבית הכנסת בשכונה בה גדל ולמד. ביום העצמאות תשנ"ד, אמור היה דוד-דורון לקבל את אות החייל המצטיין. הוא לא זכה לכך.