צדיקיאן, הרצל

הרצל, בן רבקה ועזרא, נולד ביום ג' באייר תשי"ג (18.4.1953) בצריף בקרית-מלאכי. הוא סיים שש שנות לימוד בבית-הספר היסודי "נצח ישראל" בקרית-מלאכי ואחרי-כן עבר לבית-הספר "רש"י" ביפו, שם המשיך וסיים את לימודיו היסודיים. בתום לימודיו היסודיים החליט שברצונו ללמוד את מקצוע החשמל. הוא נכנס לבית-הספר המקצועי "תורה ומלאכה" בתל-אביב, שם סיים שתי שנות לימוד. אחרי-כן עבר לבית-הספר התיכון-מקצועי בתל-אביב ולמד שם במשך שנה את מקצוע האלקטרוניקה. כשסיים את לימודיו והיה לאלקטרונאי, נותרה לו עוד שנה עד מועד גיוסו לצה"ל, והוא החל לעבוד, בתחילה כעוזר לטכנאי ואחרי-כן כאלקטרונאי. הוא היה חובב צילום והרבה לצלם נופים ואתרים. כמו-כן עסק באלקטרוניקה כתחביב ורכש ציוד מיוחד לצורך זה. הוא אהב מוסיקה ובעיתות הפנאי נהג לפרוט על גיטרה, כהוא משלב שירה ונגינה יחד. ביחסיו עם חבריו הצטיין בנכונותו לעזור לזולת והיה חבר מסור ואהוב על הכל. הרצל גויס לצה"ל במחצית מאי 1971 והוצב לחיל הרגלים. הוא השתלם בקורסים חיליים שונים והיה ללוחם רגלי. לאחר ששירת בצבא כשנה נשלח לקורס קשרים. הוא סיים את השתלמותו בהצטיינות, חזר לגדודו ושימש כקשר-לוחם, שמכשיר הקשר על גבו וכלי הנשק בידיו. הוא היה חייל טוב, נאמן ומסור לתפקידו וביצע את כל אשר הוטל עליו ביעילות, בקפדנות ולשביעות רצון מפקדיו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים והר החרמון נכבש בידי הסורים, נשלח גדודו כדי לנסות ולכובשו מידיהם. הקרב היה קשה עד מאוד. הרצל וחבריו נאלצו להעפיל למרומי ההר בזחילה איטית, תוך מציאת מחסה מצרורות הכדורים שהמטירו עליהם הסורים ממרומי ההר. בקרב זה, ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), נפגע הרצל ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל, בירושלים. השאיר אחריו הורים, שלושה אחים וארבע אחיות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה שלו: "מלחמת יום-הכיפורים הייתה ללא ספק הקשה במלחמות ישראל והייתה המלחמה על חיינו בארץ זו. הקרב על החרמון היה אולי הקרב הקשה ביותר במלחמה זו. בנכם, שנפל בקרב זה, נלחם יחד עם חבריו כפי שנלחם מי שיודע למען מה הוא נלחם, באומץ, בגבורה, במסירות ובהקרבה. לא ננסה כי לא נוכל לנחמכם על אובדן בנכם, למרות שגם לנו חבריו ב"גדוד הבוקעים הראשון", יש הרגשה של אובדן בן-לוחם, הרגשה המלווה בהרגשת כבוד לנו, שזכינו שבנכם נלחם בשורותינו, וכבוד למשפחה ששכלה בן כזה". משפחתו תרמה ספר-תורה לבית-הכנסת "תל כביר" באבו-כביר, להנצחת שמו של הרצל ז"ל.