צדוק, רפאל

בן חודד ואסתר. אביו ממשפחת חכמים מוכרת ובעלת שושלת-יוחסין נכבדה בעירו. היה חזן-העיר. רפאל נולד ביום ט"ו בכסלו תש"ב (5.12.1941) בעיר איספהן אשר בפרס. למד בבית-הספר "אליאנס" בעיר-מולדתו ובבית-הוריו למד קרוא וכתוב עברית רהוטה, כנהוג בבית-היהודים בפרס. בשנת 1958 עלה לארץ, יחד עם סבתו (אם-אמו) שגידלה אותו. את לחמו מצא מצבעות. במאי 1961 גויס לצה"ל ושירת בחיל-התותחנים. כעבור זמן מה שוחרר מן הצבא עקב תמיכתו בסבתו החולה שלא יכלה להיות בלעדיו מפני מצבה הגופני החלוש. אך למילואים היה יוצא מפעםלפעם וגם נקרא לדגל לפני מלחמת ששת הימים. רפאל עסק בחפירות והחליט להעמיק אותן עוד יותר כדי שחבריו לא יפגעו כדבריו. אך בשעת מעשה התחילה ההפגזה הנגדית והסוללה כולה המשיכה באש כשצדוק ממלא את תפקידו – הכנת הפגזים והגשתם; זה היה ביום הראשון לקרבות, הוא כ"ו באייר תשכ"ז (5.6.1967), וליד סוללתו, שהשיבה אש להפגזת-האויב, נפל צדוק. זה היה בניר-אליהו. הניח אישה ושני ילדים קטנים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול. זכרו הועלה ב"יסודות", ביטאון הסתדרות פועלי הבניין. בחוברת שהוצאה על-ידי עיריית נתניה לזכר הנופלים הוזכר שמו. באלבום "עוצבת השרון במלחמת ששת הימים", שהוציאה מפקדת חטיבתו, הונצח זכרו על-ידי הדפסת תצלומו.