צדוק, יורם

יורם, בן נעמי ועזריאל ז"ל, נולד ביום כ"א בכסלו תשי"ג (9.12.1952) בירושלים. משפחתו השומרת מסורת שלחה אותו ללמוד בישיבת "יבנה", שם רכש את היסוד ללימודי הדת. אחרי-כן עבר לבית-הספר היסודי לדוגמה לבנים "מזרחי" וכשהיה בן שמונה שנים התקבל כחבר לתנועת "בני עקיבא", שם רכש חברים רבים. כשסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי עבר ללמוד בישיבה התיכונית-מקצועית "קרית נוער" בירושלים, מאחר שביקש להתמחות במקצוע צילום-דפוס. הוא היה תלמיד טוב, שקד על לימודיו והשתדל להצליח. אולם אסון כבד במשפחה שבר את לבו והוא הפסיק את לימודיו בישיבה. משפחתו חשבה שחברת ילדים חדשה תוכל לסייע ליורם להיחלץ מהמשבר הנפשי והוא נשלח ללמוד מסגרות בפנימייה "כפר בתיה" שברעננה. בתקופה זו נישאו אחיותיו הבוגרות, אחיו יצא ללמוד בחוץ-לארץ ואמו נשארה גלמודה ובודדה. יורם לא יכול להשלים עם בדידותה של אמו וחזר הביתה. הוא מצא עבודת בוקר באוניברסיטה בירושלים ובערב למד בבית-הספר "גבע". בשכונתו שבירושלים ארגן מועדון לבני הנוער כדי שיהיה להם מקום לבלות ולא ישוטטו בחוסר מעש. יורם אהב מאוד לטייל וכל אימת שהזדמן לו היה יוצא לסיורים ברחבי הארץ. כשפרצה מלחמת ששת הימים היה עוד נער והתנדב לעזור בבית-החולים "שערי צדק" ואחרי-כן אף עבר קורס בעזרה ראשונה. כמו כן התנדב לעזור במתקני "מגן דוד אדום" ובמכבי-האש. הוא אהב את הבריות ותמיד השתדל לעזור לזולת ככל יכולתו. חברו הטוב כתב עליו: "יורם תמיד היה הטוב ביותר, תמיד השרה אווירה עליזה בין החברים. הוא אהב לעזור, לעודד ולארגן דברים. הוא היה הכוח הממריץ. תמיד היה מלא שמחת חיים". יורם גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1971. אף שבריאותו הייתה לקויה החליט שלא לספר על כך לאיש, כי רצה לשרת ביחידה קרבית. הוא הוצב לחיל השריון ולאחר שהשתלם במספר קורסים מונה לתותחן טנק. רוב תקופת שירותו עברה עליו בחזית הדרום. הוא היה חייל טוב, נאמן ומסור לתפקידו. סמוך לתום תקופת שירותו הסדיר החל לסבול מכאבים ברגליו ולכן הועבר לתפקיד קל יותר. אולם כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים נטש את תפקידו החדש וירד לסיני כדי להצטרף לכוח לוחם. לאחר מאמצים רבים עלה בידו לשכנע את המג"ד, שיצרפו לטנק כדי להילחם בכוחות המצרים. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), במהלך קרב מר תחת אש תופת באזור "גבעת חמוטל" נפגע הטנק שלו והוא נהרג. זמן רב היה יורם בחזקת נעדר. במחצית פברואר 1974 נמצאה גופתו והוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל, בירושלים. השאיר אחריו אם, אח ושתי אחיות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד יחידתו: "יורם ז"ל שירת ביחידת שריון אליה הצטרף בעיצומה של המלחמה. לא הספקנו להכירו היטב אולם זכור לנו כיצד הבהיר בהגיעו כי הוא טנקיסט מעולה, כדי להיות בטוח שישובץ כלוחם וישותף בקרבות". להנצחת שמו של יורם בנו בני משפחתו את בית-הכנסת "צור יורם" במושב ישעי, שליד ירושלים, ואף תרמו ספר תורה לבית-כנסת זה.