צברי, דוד-חי

בן חיים ונעמי, נולד ביום ג' באדר תר"ץ (3.3.1930) בירושלים למשפחה תימנית, עמלה ואצילה. הוא למד בתלמוד-תורה לתימנים ואחרי-כן סיים בהצטיינות את תלמוד-התורה "מזרחי". כאשר הצטרף לתנועת "הנוער העובד", יצא עם קבוצתו לעין החורש ושהה בה שנתיים ימים. שם הצטרף לפעולות ה"הגנה" והמשיך בכך בשובו ירושלימה. בפרוץ מלחמת-העצמאות הצטרף לפלמ"ח, והשתתף במבצעים נועזים בסביבות ירושלים. נמנה עם אנשי מחלקת הל"ה ("מחלקת ההר"), לוחמי פלמ"ח וחי"ש שנשלחו כתגבורת לגוש עציון לאחר ההתקפה הגדולה על הגוש ביום 14.1.1948. הלוחמים יצאו לדרכם מהרטוב בליל 15-16 בינואר והם עמוסים בנשק, תחמושת וציוד, אך בשל שעת היציאה המאוחרת וקשיי הדרך לא הצליחו להגיע לגוש בעוד לילה. עם שחר התגלתה המחלקה על-ידי כפריים באזור הכפרים בית נטיף, ג'בע וצוריף, שהזעיקו את ערביי הסביבה למקום ואלה כיתרו את המחלקה. הלוחמים התארגנו על אחת הגבעות ("גבעת הקרב" כיום) ולחמו בהמוני הערבים עד שנפלו כולם בקרב ביום ה' בשבט תש"ח (16.1.1948). דויד-חי נפל בקרב זה והוא בן שבע-עשרה וחצי. נקבר בקבר-אחים בכפר עציון. ביום כ"ה בחשוון תש"י (17.11.1949) הועבר למנוחת-עולמים, עם שאר חללי הגוש, בבית- הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.