צבי (רזל), עובדיה

בן שולמית ויחזקאל. נולד ביום ט"ו בטבת תר"צ (15.1.1930) בבגדד בירת עיראק. בהיותו בן שנה עלתה משפחתו לארץ-ישראל והשתקעה בירושלים. הוא החל ללמוד בתלמוד תורה "אהרן" בשכונת בית ישראל וכן החל לעבוד במאפיה המקומית. בגיל צעיר ביותר הצטרף לסניף בית"ר והיה חולם ולוחם לרעיון שחרור האומה. בשנת 1943, בהיותו בן 13 שנה, הצטרף לשורות הארגון הצבאי הלאומי בהוסיפו מספר שנים לשנותיו. כשנודע גילו הנכון למפקדיו מנעו הם ממנו לצאת לפעולות קרב, אך הוא הוסיף להטרידם ולבקש לשלחו עד שנאותו לו. הפעולה הראשונה שבה השתתף היתה ההתקפה השניה על מרכז הבולשת בירושלים, ובה פעל במסגרת יחידת ההבטחה. לאחר פעולה זו השתתף עוד במספר פעולות ובין היתר, בהתקפה על תחנת הרכבת בבתיר. עובדיה היה גם פעיל במחלקת התעמולה והגיוס ועקב הצטיינותו נשלח לקורס סגנים אותו סיים בהצלחה מרובה. ביום י"ג בכסלו תש"ז (6.12.1946),יצא עובדיה עם חבריו למקש את כל הדרכים המובילות לבניין מטה חיל האוויר הבריטי בירושלים מלבד הדרך בה יסוגו לאחר פיצוץ המטרה. ההתקפה לא יצאה לפועל – מכונית הנשק שבה נסע עובדיה עם חברו, חיים גז, התפוצצה בדרכם לבניין. עובדיה נהרג והובא למנוחת עולמים בבית העלמין בירושלים. פרקי חייו וגבורתו פורסמו בספר היזכור לחללי הארגון הצבאי הלאומי – "זכרם נצח".