צבי, אליהו (אלי)

אליהו (אלי), בן יונה ויהודה, נולד ביום י"ז בתמוז תש"ד (17.7.1944) בתל-אביב. הוא סיים שתי שנות לימוד בבית-הספר היסודי ליד הקריה ואחרי-כן עברה משפחתו להתגורר בשכונת התקוה. שם המשיך וסיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "מעלה". באותה תקופה היה מצבה הכלכלי של המשפחה קשה ואלי החליט ללמוד מקצוע, כדי לצאת לעבוד ולעזור בפרנסת המשפחה. הוא נתקבל לבית-הספר "אורט" לנערים עובדים ביפו ולמד נגרות בשיעורי ערב, וביום עבד והשתכר למחייתו. הוא הצטיין ברוחב לב, באהבת הזולת ובמסירות רבה למשפחתו ולחבריו. מעולם לא ניסה להשתמט ממתן עזרה לכל נזקק. אחד מחבריו שהתייתם מהוריו, סעד על שולחנו של אלי פעמים אין ספור, כי לא היה מי שיכין לו ארוחה. ברוב המקרים היה זה אלי שיצא לחפשו כדי להזמינו לסעוד עמו. הוא היה ישר והגון ואם נאלץ לגעור במישהו, להתווכח עם אדם או לענות לו בחומרה, תמיד היו פיו ולבו שווים ולשונו מנומסת ותכליתית. אליהו גויס לצה"ל בתחילת מאי 1962 והוצב לחטיבת "גולני". הוא השתלם בקורסים חיליים שונים והיה לחייל קרבי. הוא היה חייל טוב, נאמן ומסור לתפקידו. תמיד השתדל לבצע את המוטל עליו היטב, ומפקדיו שבעו ממנו רצון. בשלהי 1964 שוחרר אלי מהשירות הסדיר, חזר למשפחתו והחל לעבוד במקצועו כנגר. כשפרצה מלחמת ששת הימים נקרא אלי ליחידתו והשתתף בקרבות. לאחר המלחמה חזר הביתה, וכעבור זמן נשא אישה ושקד להקים לו משפחה. כפעם בפעם יצא לתקופות של שירות מילואים ובאחת מהן עבר קורס והוצב כלוחם בחרמ"ש. בשנת 1970 נולד בנו בכורו ומקץ שנתיים נולד בנו השני. הוא היה אב ובעל למופת, נאמן ומסור למשפחתו ודואג לכל מחסוריה. תמיד ידע לקנות לבם של אנשים וקשריו עם חבריו ומכריו נתהדקו. כולם חיבבו אותו מאוד בזכות מזגו הנעים ואופיו הנוח ובזכות נכונותו לעזור תמיד לכל אדם. לא פעם היה הולך אצל מכריו ועושה למענם כל מיני עבודות נגרות אחרי שעות העבודה, שלא על מנת לקבל תשלום. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס אלי ונשלח לרמת הגולן. לאחר לחימה עיקשת נגד הסורים הפולשים הגיע גדודו לאזור המוצב ונערך על גבעה שחלשה על השטח. ביום ט"ו בתשרי תשל"ד (11.10.1973) פתחו הסורים בהפגזה כבדה על הגבעה. מאות פצצות נחתו על האזור ואלפי רסיסים התעופפו באוויר. אחד מהם פגע באלי וקיפד את פתיל חייו. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה ושני בנים, הורים ושש אחיות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת רב-טוראי. במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה שלו: "אלי שירת ביחידת שריון. מפקדיו וחבריו מציינים את נכונותו הבלתי מסויגת למלא את כל המוטל עליו, את רוח החברות שגילה בכל עת ואת מומחיותו בתפקידו הצבאי. נפילתו היא אבדה גדולה לכולנו".