צבילינג, ד”ר צבי

בן חנה ונתנאל. נולד בא' באדר ב' תרע"ג (10.3.1913) בפינסק שברוסיה. בשנת 1926 עלה עם משפחתו לארץ-ישראל. המשפחה השתקעה בתל-אביב, וצבי למד בגימנסיה "הרצליה". בתום לימודיו נסע להשתלם ברפואה בצרפת. עוד בטרם מלאו לו עשרים וארבע הוסמך כדוקטור לרפואה בפקולטה שבשטרסבורג. עבודת הדוקטורט שלו זכתה לשבחים רבים ופורסמה בספרות רפואית מקצועית ברחבי העולם. הוא דחה הצעות עבודה מפתות שהוצעו לו והעדיף לחזור לארץ. תחילה עבד בבית-החולים "הדסה" אחר כך הצטרף להסתדרות הרפואית. חבריו הרופאים והחולים שטיפל בהם רכשו לו הערכה רבה. תמיד שמר על קור-רוחו ועל מצב-רוחו הטוב. לעיתים קרובות סירב לקחת תשלום עבור הטיפול, ואף נהג לממן הוצאות רפואיות של חוליו מכיסו. זמן קצר לאחר פרוץ מלחמת העולם השניה התנדב לצבא הבריטי למרות התנגדות הוריו. שירת בסודן ובאתיופיה בתנאי שדה קשים, וזכה שם להערכה רבה. הקיסר היילה סילסי בא אישית לבקרו ולהביע את הוקרתו. במהלך שירותו שמר על קשר מכתבים רצוף עם הוריו, וגילה דאגה לשלומם. ב-1945 חזר לארץ ועבד בבת-החולים הצבאי בחיפה. זמן קצר לפני שחרורו, בכ"ח באב תש"ה, (7.8.145), נהרג בתאונת דרכים והובא למנוחות בבית הקברות בנחלת יצחק, הניח הורים. שמו הונצח ב"ספר ההתנדבות" ובבית הרופא בתל-אביב קרוי אולם על שמו.