צבאח, ברוך
בן חיים ואסתר. נולד בתשעה באב תרצ"ה (8.8.1935) בעיר רבט שבמרוקו. למד שם בבת-ספר של "כל ישראל חברים" ואף בבית-ספר תיכון. אחרי בואו לארץ בשנת 1948 ביקר בבית-ספר "נצח-ישראל" בחיפה וגם למד בבית-ספר לפקידות של ההסתדרות. היתה לו חיבה יתירה לחיי-כפר והוא אילץ את הוריו לנטוש את העיר. אז יצאה המשפחה למושב מגדים שבצפון עתלית. עד מהרה נכנס למסלול עבודות במשק לכל סוגיהן ועם כל הקושי שבהן הסתגל אליהן מתוך אמונה, כי מתפקידיו של הדור הצעיר לשאת בעול החלוציות – היינו, לעסוק בחקלאות ובבטחון ורק אז ייקראו אזרחים נאמנים למדינה הצעירה. משהגיע מועד-התגיסותו התיצב מייד בותרו על האפשרויות לקבלת דחיות מטעם לשכת-הגיוס. ובספטמבר 1953 הצטרף לצה"ל. בחופשותיו היה שב הביתה מלא מרץ והיה מנצל כל שעה לטיפוח המשק ולשגשוגו. הוא היה נוהג לחזור על האימרה: "את הארץ בונים בזיעה ובדם". ביום כ"ח באלול תשי"ד (26.9.1954) נפטר והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בחיפה. מועדון-הנוער אשר במושב מגדים נקרא על-שמו במלאת שנה לפטירתו. בשנת 1960 הוציא אביו את "ספר ברוך" להנצחת-זכרו והוא מחלקו בכל בתי-הכנסת בישובי-עולים.